הרמב"ן על פרשת אחרי מות: דבר תורה קצר לשולחן השבת

בפרשת השבוע, פרשת אחרי מות, מופיע הציווי על איסור אכילת דם.

כה נאמר בפרק י':

"וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִן-הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, אֲשֶׁר יֹאכַל, כָּל-דָּם--וְנָתַתִּי פָנַי, בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת-הַדָּם, וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ, מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר, בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי-הַדָּם הוּא, בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר. עַל-כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל-נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא-תֹאכַל דָּם; וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם, לֹא-יֹאכַל דָּם".

הרמב"ן מבאר את טעם איסור אכילת דם:

"מן הידוע עוד כי הנאכל ישוב בגוף האוכל והיו לבשר אחד, ואם יאכל אדם נפש כל בשר והוא יתחבר בדמו והיו לאחדים בלב תהיה עובי וגסות בנפש האדם, ותשוב קרוב לטבע הנפש הבהמית אשר בנאכל".

הרמב"ן מבאר כי מאכל האדם נהפך לחלק ממנו, וכיוון שהדם הוא הנפש, כאשר יאכל אדם דם של בהמה או חיה – תוחדר לליבו עובי וגסות.

עוד מסביר הרמב"ן כי בשר בהמות ועופות טהורים, בעוד דמם אסור לחלוטין, כיוון שהדם לא נצרך לעיכול. כה דבריו:

"כי הדם לא יצטרך עיכול כשאר הנאכלים שישתנו בעיכולם, ויתלה בו נפש האדם בדם בהמה, והכתוב אומר (קהלת ג כא): "מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ", ולכך אמר (ויקרא יז יד): "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא", כי לכל בשר באדם ובבהמה נפש בדם, ואין ראוי לערב הנפש הנכרתת בנפש הקיימת".

הרמב"ן מוסיף ומבאר כי דם הבהמה עולה לרצון על מזבח ה', ומהווה כפרה למקריב:

"אבל תהיה לה כפרה על המזבח לרצון לפני ה'. וזה טעם על כן אמרתי לבני ישראל, בעבור שהדם הוא הנפש, ואין ראוי שתאכל הנפש את הנפש, ואני חמלתי על נפש האדם ונתתיו להם על המזבח שתהיה נפש הבהמה מכפרת על נפשו".

למה לאכול כשר? הרב זמיר כהן ב-4 דקות משנות חיים:

למה זה משנה איזה אוכל אנחנו צורכים, ומה התועלת שאנו מרוויחים בהקפדה על כשרות? הרב זמיר כהן מסביר את הנושא מההיבט הרוחני והבריאותי: