נתניהו: "הקמפוסים בארה"ב? כמו גרמניה בשנות ה-30"

עצרת הפתיחה הממלכתית לאירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, בסימן "ראו, היו קהילות ואינן עוד: הקהילה היהודית ושִברה", החלה הערב (יום ראשון) ביד ושם בירושלים. השתתפו בה נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצמרת המדינית והביטחונית ועוד.

ראש הממשלה התייחס בפתח דבריו למשא ומתן לעסקה לשחרור חטופים, וציין כי "אחינו ואחיותינו עדיין מוחזקים במרתפי החמאס החשוכים. אנחנו נחושים להוציא אותם מהתופת ומהאפלה, ולשים קץ למפלצות החמאס. נשלים את חיסול יכולותיו".

נתניהו הדגיש כי מתקפת הטרור בשביעי לאוקטובר לא הייתה שואה: "מחבלי החמאס טבחו וחטפו, אך אני מבקש לחדד - מתקפת הטרור המחרידה לא הייתה שואה. לא בגלל היעדר הכוונה להשמיד אותנו, אלא בגלל היעדר היכולת לעשות זאת. כי הכוונה היא אותה כוונה. הנאצים חתרו לחסל את היהודים עד האחרון שבהם. מרצחי החמאס מונחים על ידי אותה מטרה בדיוק. בחדר ילדים בעזה ששימש כמאחז טרור חיילינו מצאו עותק של ספר השטנה של היטלר, מיין קאמפף".

בהמשך נאומו ציין נתניהו כי "בדורות עברו העלילו על היהודים שאנחנו מרעילים בארות, שאנחנו משתמשים בדמם של ילדים לאפיית מצות, שאנחנו מפיצים מחלות. היום מעלילים עלילות חדשות של ביצוע רצח עם, של הרעבה בעזה, האמת הפוכה לחלוטין. על איזה רצח עם הם מדברים? הרי אנחנו עושים הכל כדי להימנע מפגיעה באזרחים, אנחנו נוקטים צעדים ששום צבא בהיסטוריה לא נקט. על איזו הרעבה הם מדברים? מתחילת המלחמה אנחנו מאפשרים להכניס לעזה משאיות מזון ותרופות כדי למנוע רעב ומשבר הומניטרי".

"טירוף המערכות הזה הגיע לקמפוסים הנחשבים ביותר במערב. סטודנטים יהודים תומכי ישראל סופגים מדי יום איומים, נאצות והטרדות. הם חוששים להראות עם סממן יהודי כלשהו. מרצים וחוקרים יהודים מוכים ומושפלים, בריונים מוסתים פורצים לכיתות הלימוד, מנפצים שמשות. זה מזכיר דברים שקרו בגרמניה של שנות ה-30, רק שהפעם זה קורה באמריקה של 2024".

נתניהו התייחס גם לנעשה בבית הדין הבינלאומי בהאג, שדן בתביעתה של דרום אפריקה, טורקיה ומדינות נוספות, הקוראות להרשיע את ישראל ברצח עם בעזה. ראש הממשלה: "שערוריה חמורה לא פחות עלולה להתרחש בין כותלי בית הדין הפלילי בהאג. בית דין זה, שנוסד על רקע השואה כדי להבטיח שלעולם לא עוד, שוקל להוציא צווי מעצר נגד מנהיגיה ומפקדיה של מדינת ישראל. אם צעד כזה יתבצע, הוא מכוון לקשור את ידינו ובכך לסכן את זכותה הבסיסית של מדינה, הזכות להגן על עצמנו. איזה אבסורד, איזה עיוות של הצדק בהיסטוריה".

"צעד כזה יכתים בכתם בל יימחה את עצם הרעיון של צדק ומשפט בינלאומי. אני מבקש לומר הכוונה לכבול את ידינו באה מגורמים שונים בקהילה הבינלאומית מכאן, מירושלים, בליל יום השואה, אני שולח להם מסר ברור ונחרץ: לא תכבלו את ידינו, גם אם ישראל תאלץ לעמוד לבד, נעמוד לבד ונמשיך להכות בעוצמה באויבנו עד לניצחון".

נתניהו עבר בנקודה זו לדבר באנגלית, וחזר על דבריו: "אני אומר למנהיגי העולם, שום לחץ, שום החלטה על ידי פורום בינלאומי תעצור את ישראל מלהגן על עצמה. אם ישראל תיאלץ לעמוד לבדה, היא תעמוד לבדה".

לנאומו של נתניהו קדם נאומו של נשיא המדינה יצחק הרצוג. הנשיא הדגיש בפתח נאומו כי "זוהי לא שנה רגילה, וזה לא יום זיכרון רגיל. השנה, המדינה נמצאת במלחמה, אנחנו נמצאים במלחמה. 212 ימים חלפו מאז הטבח הנורא שביצע חמאס בתינוקות, ילדים וקשישים, נשים וגברים. מאז יצאנו למערכה כבדת ימים וכבדת דמים. מאז נחטפו אחינו ואחיותינו בידי האויב האכזר, והלב שלנו איתם. אני מאמץ אל ליבי את משפחות החטופים וזועק, מתפלל, מייחל ומתחייב בשם העם כולו: לא ננוח ולא נשקוט עד שישובו בנות ובנים לגבולם".

הנשיא אמר עוד כי "לאורך עשרות השנים שחלפו מאז השואה, הבטחנו פעם אחרי פעם, 'לעולם לא עוד', ונשבענו שהעם היהודי לא יעמוד עוד חסר אונים וחסר הגנה. ועל אף כל זאת, ובשל כל זאת, מחזות 7 באוקטובר טלטלו את כולנו, והדהדו בלב כולנו את זוועות השואה. גם עבורי, התיאורים של אימהות שהשתיקו תינוקות לבל יבכו ויסגירו את מקום מחבואם, של ילדים שנקרעו מהוריהם ושל רוצחים נתעבים – שראו בנאצים מודל לחיקוי, ועינו, שרפו וטבחו משפחות שלמות - הדהדו את הנוראים שבקורות עמנו. אבל במיוחד ביום הזה, אני מבקש שנקשיב קשב רב לדבריו של נפתלי פירסט, שלאחר הטבח אמר לנכדתו מיקה כך, ואני מצטט: 'זה דומה, זה מפחיד, אין מילים לתאר את האכזריות הזאת, אבל זה לא אותו דבר. זו לא שואה'. שואה שנייה לא תהיה'".

הרצוג הדגיש: "אכן, זו לא שואה. 7 באוקטובר לא היה שואה - מפני שהשואה הייתה התהום האפלה ביותר בהיסטוריה האנושית, בכל קנה מידה. לא היה עוד רצח עם טוטאלי ושיטתי כל כך, בהיקף גדול כל כך – חוצה מדינות ויבשות - שנמשך זמן רב כל כך, כמו שואת היהודים. טבח 7 באוקטובר לא היה שואה מפני שיש לנו היום את מדינת ישראל, ואת צבא ההגנה לישראל. על אף שתוצאות האסון והתדהמה עדיין הולמות בנו, אנחנו לא שוכחים שיש לנו את מה שאחינו הנספים בשואה יכלו רק לחלום עליו, רק לדמיין: מדינה וצבא משלנו. צבא שגם כעת נלחם במערכה שעוד לא תמה – על ביתנו הלאומי".

לסיום סיכם הנשיא: "אני אומר זאת באמונה שלמה וזכה - למרות האסון והאבל שעדיין מכים בנו: את הבית הזה שום דבר לא יוכל להחריב. את העם הזה, העם שלנו, שעבר את השואה הנוראה מכל, ובנה לעצמו קוממיות במולדתו 2,000 שנים אחרי שהוגלה ממנה בכוח הזרוע – שום דבר לא יוכל להכחיד".

הנשיא קרא בדבריו להתאחד, לשים מחלוקות בצד, ולהתחייב יחד "לשוב ולבנות את עצמנו, תוך הישענות על שלושה יסודות, שנחלשו לפני השבעה באוקטובר. יסוד ההגנה העצמית, יסוד השותפות והאחדות ויסוד האמונה והתקווה".