מעל 4,000 קושיות ותירוצים: 10 עובדות על אביי, מגדולי האמוראים

1. מגדולי אמוראי בבל

אַבַּיֵּי היה מגדולי אמוראי בבל. הוא וחברו רבא הטביעו את חותמם על התלמוד, הנקרא "הוויות דאביי ורבא".

2. ראש ישיבת פומבדיתא

היה ראש ישיבת פומבדיתא עד יום מותו, תלמידם של רבה ורב יוסף, ובן מחלוקתו הידוע של רבא.

3. מעולם לא ראה את הוריו

לא ראה מימיו את הוריו. אביו, כייליל, מת טרם שנולד, ואמו מתה בלידתו; הוא אומץ על ידי דודו, רבה בר נחמני. (קידושין לא, ב). שמו היה נחמני, כשם סבו, וכך הוא נקרא כמה פעמים בתלמוד. גדל בביתו של רבה בר נחמני דודו. כדי להימנע מהזכרת שם אביו "נחמני" - קרא לו רבה "אביי", ראשי תיבות של הפסוק: אשר בך ירוחם יתום.

4. כיבד מאוד את אימו החורגת

אשתו של רבה גידלה אותו כאם, אביי כיבד אותה מאוד, ואף ציטט חלק מדבריה בגמרא באומרו: "אמרה לי אם". (לדוגמה: שבת קלד, א ועוד)

5. הותיר את חותמו על התלמוד הבבלי

נודע במחלוקותיו עם רבא. למעלה מ-4000 אמרות, קושיות, פירכות ותירוצים מיוחסים להם, וכמעט לא ניתן למצוא נושא בתלמוד שאותו לא העמיקו והרחיבו. לא לחינם בא מכונה התלמוד כולו "הוויות אביי ורבא".

יש גם פעמים שאביי מביא ראיות לשיטת רבא או מסביר אותה, ובכ-30 מקומות אומרת הגמרא "אביי ורבא דאמרי תרוויהו…" (אביי ורבא אמרו יחד). רק ב-6 מקומות שנחלקו, שסימנם יע"ל קג"ם, נפסקה הלכה כאביי.  

6. כיבד מאוד את התורה ולומדיה

כיבד מאוד את התורה ולומדיה. במסכת שבת (קיח, ב) מתואר כי כשראה תלמיד חכם צעיר מסיים מסכתא היה עושה יום טוב לרבנן. כן ידע שאי אפשר לכל אדם לעסוק בתורה בלי בסיס כלכלי, והעיר: הרבה עשו כר' ישמעאל (שנהגו בדרך ארץ, לחרוש ולזרוע, ועסקו בתורה בשעת הפנאי) ועלתה בידן, כר' שמעון בן יוחאי (שהייתה תורתן אומנותן) ולא עלתה בידן (ברכות לה, ב).

במסכת ראש השנה (יח, א) מובא כי אביי עסק גם בגמילות חסדים. במסכת קידושין (לג, א) מסופר כי בייחוד היה מכבד את הזקנים. כשהיה עובר ברחוב היה מושיט ידו לתמוך בכל זקן שעבר לידו.

7. אמרותיו פזורות ברחבי התלמוד.

לדוגמה:

* "לעולם יהא אדם ערום ביראה, מענה רך משיב חמה, ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם, ואפילו עם גוי בשוק, כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה, ויהא מקובל על הבריות". (ברכות יז, א).

* "ואהבת את ה' אלוהיך - שיהא שם שמים מתאהב על ידך". (יומא פו, א).

* "דברים של חול מותר לאומרם בלשון הקודש". (שבת מ, א) - בניגוד לאחרים שחששו לקדושת השפה, ואסרו לדבר עברית במקומות טמאים ומטונפים. בזה הניח אפשרות לתחיית השפה העברית בדיבור.

* "נוח לו לאדם שתקויים מצוה בממונו". (פסחים ד, ב)

* "מים אחרונים – חובה". (עירובין טו, ב)

* "כל מלתא דאמר רחמנא 'לא תעביד' - אי עביד – מהני". (תמורה ד, ב)

התלמוד - יצירת המופת שטובי המוחות היהודיים עמלו בהבנתה והעמיקו חקר בדבריה מאז חתימתה כ- 1500 שנה ועד ימינו אלה, בכל מקום צוללים בים התלמוד לומדים, דנים, מתווכחים ומתענגים. מהו התלמוד? מה סוד יופיו ומתיקותו, וכיצד לומדים אותו? הרב זמיר כהן בהרצאה מחכימה ומרתקת: