ראש עיריית ניו יורק נפעם: "יש לי הוכחה שמוצא האדם לא מהקוף"

רבי משה אהרן שטרן זצ"ל, משגיח בישיבת קמניץ, מספר על קדושתו ומידת האמת של רבי ברוך בער לייבוביץ זצ"ל:

היה זה בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, העיר קמניץ נשלטה על ידי הרפובליקה הפולנית, וכך עלה גם בגורלה של הישיבה המפורסמת, ישיבת קמניץ ששכנה בעיר ונקראה על שמה.

ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל שהה באותה עת בשטחה של רוסיה, וכשביקש לחזור לקמניץ, היה עליו לעבור את הגבול ולהיכנס לשטחה הריבוני של פולין.

באותם ימים, היתה אירופה מלאה בפליטים. אנשים נסו ממדינות שונות למדינות אחרות במהלך מלחמת העולם הראשונה, ולכן ניהלו המדינות מדיניות נוקשה ביחס לכניסת זרים לשטחן. ממשלת פולין קבעה כי כל אדם בעל אזרחות פולנית יוכל להיכנס לשטחה, אבל על זרים נאסרה הכניסה מכל וכל.

רבי ברוך בער, שלא היה אזרח פולני, מצא את עצמו בבעיה קשה. מצד אחד הוא ראש ישיבה, ויש תלמידים שיושבים בקמניץ ומחכים לו שישוב ללמדם תורה ודעת, ומצד שני הוא אינו אזרח פולני, ועל פי החוק הפולני אין לו אפשרות להיכנס.

החליט רבי ברוך בער להגיע למעבר הגבול ולבקש אישור כניסה למרות שאינו אזרח. היו מי שיעצו לו לשנות מן האמת, ולטעון שהוא אזרח פולני, הן בלאו הכי הוא יהודי והגויים אינם יודעים להבדיל בין יהודי פולני וליהודי רוסי. בתקופה זו, בין שני מלחמות העולם, איש לא ציפה ממנו להציג מסמכים שיוכיחו מהיכן הגיע, שכן במלחמה אנשים איבדו את כל רכושם, ורבים מהם איבדו גם את המסמכים, אם בכלל היו להם כאלו.

רבי ברוך בער הגיע לפקיד ההגירה ששאלו: האם הנך פולני? רבי ברוך בער השיב בשלילה: לא, איני פולני. האם היתה לך אזרחות או נתינות פולנית לפני המלחמה? שוב השיב רבי ברוך בער בשלילה.

"אם כן מדוע באת לבקש אישור, הרי ידוע לכולם שאין אישור כניסה לפולין אלא לפולנים בלבד", טען כנגדו פקיד ההגירה.

השיב לו רבי ברוך בער: "אני איני פולני, אבל יש לי ישיבה שנמצאת כיום בשטחה של פולין. יש לי שם תלמידים רבים, בעלי אזרחות פולנית שיושבים ומחכים לי שאבוא ללמד אותם. הם זקוקים לי! אני חייב להגיע לשם כדי ללמד אותם!".

האנשים שהיו מסביב לא הבינו: רבי ברוך בער יכול היה לומר בקלות שהוא אזרח פולני ולקבל אישור בלי שום בעיה. למה הוא התעקש לומר את האמת?

אבל רבי ברוך בער הסביר להם בפשטות: "זאת לא אעשה בשום פנים ואופן! אי אפשר לבנות ישיבה על בסיס של שקר! אי אפשר ללמד תורה באופן שמה שאיפשר זאת היה שקר. התורה היא תורת אמת, וכדי ללמד תורה צריכים להיצמד לאמת".

משמים רצו שתצליח דרכו של רבי ברוך בער, ופקיד ההגירה קיבל את טענתו. הוא ראה לפניו איש קדוש, התרשם מהאישיות שלו ומהעובדה שהוא לא שינה מן האמת, ואישר לו להיכנס לפולין.

ראש עיריית ניו יורק שנפעם מהרב היהודי

רבי משה אהרן מוסיף ומספר בשם סבו, הגאון רבי יעקב יוסף הרמן זצ"ל: כרבי ברוך בער הגיע לאמריקה לצורך גיוס כספים לישיבתו, עשו לו קבלת פנים מאוד גדולה, ונטלו בה חלק מאות רבנים וראשי ישיבות שהיו אז באמריקה הגדולה. עצם בואו של התלמיד המובהק של רבי חיים מבריסק, עורר שם עניין רב, עד כדי כך שדבר הביקור התפרסם בעיתונים, ואפילו בעיתוני הגויים.

כששמע ראש העיר הגוי שבעירו מתקיים כנס של קבלת פנים לאורח דגול ומפורסם בעולם היהודי, הוא ביקש להשתתף, ואכן נטל חלק באירוע וגם נשא דברי ברכה לכבוד האורח הדגול.

ראש העיר התרגש כל כך, עד כדי כך שבאותו מעמד אף מסר לידיו של רבי ברוך בער את המפתח של העיר לאות כבוד, כביכול הוא נותן לו את השליטה על העיר, ובנאום שנשא באנגלית אמר לרבנים שידוע ומפורסם שיש הטוענים שמוצא האדם מן הקוף כביכול, ויש חכמים אחרים החולקים על כך מכל וכל ודוחים את הטענה הזאת.

"כשראיתי את האיש הקדוש הזה שהגיע לכאן היום", אמר ראש העיר לרבנים, "כשאני רואה כזה איש קדוש וטהור, אני מבין שלא ייתכן בשום פנים ואופן להעלות על דל המחשבה שמוצאו מן הקוף חלילה".

גן עדן – בזכות אהבת ישראל

הרב שלמה לוינשטיין מספר כי הגאון רבי ברוך בער זצ"ל היה אומר: "כשאבוא לשמים לא יהיה לי מה להשיב על השאלה למה מגיע לי גן עדן? אמנם, יש דבר אחד שאני חושב שבגינו מגיע  לי: כל אימת שאני רואה יהודי, תיכף ומיד באה לראשי מחשבה: 'ברכות יחולו על ראשו'. על זה יכול להיות שיהיה לי גן עדן".

"רבי ברוך בער הגדול! ראיתם פעם תמונה שלו? תיזהרו לפני כן! רואים על הפרצוף שלו שבוערת בו אהבת תורה ויראת שמים. כל היום מוחו היה עסוק בתורה ברמה הגבוהה ביותר. והאדם הגדול הזה לא יודע לענות למה יהיה לו גן עדן, אלא רק משום שקיים מצות 'ואהבת לרעך כמוך'!", אומר הרב לוינשטיין.

ה"חפץ חיים" זצ"ל כותב בספרו "אהבת חסד" (פרק שנים עשר) כותב: "ומאד צריך להיזהר שלא יחסר לו מידת החסד אפילו יום אחד מימי חייו, כמו שצריך איש הישראלי להיזהר לעניין קביעת עיתים לתורה בכל יום".

כמה יש להיזהר שלא יעבור יום בלי תורה ובלי חסד ליהודי!