גלנט בטקס יום הזיכרון: "זו מלחמת אין ברירה. תימשך עד שנפרק את שלטון חמאס"

שר הביטחון יואב גלנט נשא הבוקר (שני) דברים בטקס הקראת השמות בהיכל הזיכרון בהר הרצל. בדבריו אמר גלנט כי המלחמה בחמאס היא "מלחמת אין ברירה, מלחמה שתעצב את חיינו בעשרות השנים הבאות. זו מלחמה שתימשך עד אשר נשיב את חטופינו, נפרק את שלטון החמאס ואת יכולותיו הצבאיות, ונחזיר את השגשוג והיצירה למדינת ישראל ואת החיוך לפניהם של אזרחיה".

שר הביטחון התייחס לסיפורי הגבורה: "רבים הם סיפורי הגבורה שהותירו חללי המערכה, רבים עוד יותר הם אלו שעוד יתגלו בעתיד. על שניים מהם, המגלמים בתוכם את הערכים החשובים ביותר בדמותו של הלוחם והמפקד, זכיתי לשמוע בפירוט ואבקש להזכיר כאן:

בדבריו, תיאר גלנט את יוסי טהר ואת רועי צ׳אפל הי"ד.

יוסי טהר, בן לאלי ומזל, יליד מושב עזריקם.

לוחם ומפקד באגף המבצעים בשירות הביטחון הכללי,

החל את דרכו בצה"ל כלוחם ומפקד בשייטת 13.

יוסי השתתף ופיקד על מבצעים נועזים ומסוכנים,

רובם יישארו חסויים עבור הציבור בישראל,

אך על גבורתו ניתן ללמוד

מפעולתו בבוקר השבעה באוקטובר.

בשעה שאשתו וארבעת ילדיו נכנסו למרחב המוגן,

יצא יוסי לחזית יחד עם צוות לוחמים

לחלץ לוחם מהיחידה שנפצע אנושות סמוך לקיבוץ גבים.

לאחר שהצליח לפנות את הפצוע, תחת אש כבדה

המשיך הצוות בפיקודו לכיוון קיבוץ מפלסים.

בשער הקיבוץ, הצוות נתקל בעשרות מחבלים

שניסו לפרוץ פנימה.

יוסי הסתער קדימה

וניהל מולם קרב בלימה על הקיבוץ.

יוסי נורה ונהרג.

גם את משימתו האחרונה,

בלימת ההסתערות על קיבוץ מפלסים –

הוא הצליח להשלים.

כאשר הגיעה בשורת האיוב,

על נפילתו של יוסי, למשפחת טהר

היא פגשה משפחה למודת שכול וסבל-

לפני 22 שנים, נהרג רועי, אחיו של יוסי,

לוחם בחטיבת הנח״ל.

לפני 42 שנים נפל בלבנון

דודו של יוסי, שעל שמו הוא נקרא.

שלושה קברים זה לצד זה,

שלוש אבנים כאן בהיכל הזיכרון,

ומשפחה אחת המנסה לאחות את השברים,

אך פוגשת שוב את השכול והכאב.

בשעה שיוסי נלחם על הגנת קיבוץ מפלסים,

ניהל רב סרן רועי צ׳אפל,

מ"פ עורב נח״ל,

קרב הרואי להגנה על הישובים-

סופה, חולית וניר יצחק.

עם שחר, מיד כשהחלה ההתקפה הרצחנית,

החפ"ק של רועי כבר היה בשטח

רכב דוד בודד מול חוליות המחבלים שדהרו לגדר.

רועי היה הראשון לזהות את ההתקפה,

הוא הקפיץ כוחות לכל רחבי הגזרה,

חילק פקודות לחייליו שנותרו בבסיס סופה,

והתקשר להזהיר את הרבש"צים של שלושת הישובים שבגזרתו.

קולו נשמע בבירור ברשת הקשר:

"משימתנו - הגנה על מרחב הישובים.

אני חוזר הגנה על מרחב הישובים.

קו ההגנה נפרץ. קו ההגנה הוא קו המכשול".

מול נחילי המחבלים,

רועי יורד מרכב החפ"ק ומבצע ירי,

תוך שהוא מכווין את הטנק הבודד הנמצא תחת פיקודו,

לירי לעבר חוליות מחבלים

ומורה לכח בנגמ"ש לנוע להגן על הישוב חולית.

כאשר מתקבל דיווח על כח שמותקף באנדרטת "דנגור"

הוא מסתער לכיוון.

מול עשרות מחבלים, לוחמים רועי וחבריו קרב הירואי,

עד שרועי נורה מירי צלף ונופל בקרב.

זו היתה אמורה להיות עבורו השבת האחרונה בצה"ל,

רגע לפני הטיול הגדול לאוסטרליה,

חלום שנותר מיותם.

קילומטרים בודדים, זרועים בכוחות אויב,

הפרידו בין יוסי ורועי בנופלם.

הם לא הכירו זה את זה,

אך פעלו באופן דומה,

בחתירתם למגע עם האויב, באומץ ליבם

ובדוגמה האישית.

היו אלו רוח הקרב והנחישות של לוחמינו,

אשר בלמו את נחשולי המחבלים בשטחנו,

ובהמשך הפכו את קיני הטרור ברצועת עזה,

למלכודות מוות עבור האויב.