הקרב על העומר: מתי זה "ממחרת השבת"?

איך עוברים עליכם בינתיים ימי הספירה? נקווה שהכל בסדר. לא מסתפרים ולא שומעים מוזיקה, אבל חוץ מזה הכל בסדר...

היו תקופות שימי ספירת העומר הציפו מחלוקת גדולה בעם ישראל, מחלוקת בין פרושים לצדוקים.

בפרשת השבוע נאמר: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה".

נשמע פשוט מאד: סופרים חמישים יום מזמן הבאת קרבן העומר, ולאחר שבע שבתות תמימות – מגיע חג השבועות.

מתי זה "ממחרת השבת"? תמיד ידעו בעם ישראל, על פי החכמים, שהכוונה כאן ליום טוב ראשון של  פסח, המכונה בתורה גם "שבתון".

אמנם, בעקבות מאורעות מדיניים שונים, התגבשה בעם ישראל קבוצה של צדוקים, שאינם מקבלים את מסורת חכמים. הצדוקים החציפו פנים לזקני הדור ולחכמי התורה, וביקשו מהם הוכחות לכך שהפירוש המסורתי הוא הנכון. מי אמר? אולי ממחרת השבת, הכוונה לשבת חול המועד?

הטענה לכשעצמה מוזרה: שבתחול המועד יוצאת כל פעם ביום אחר, מדוע שחג השבועות וספירת העומר ייקבעו לפי יום שבת? החגים תמיד קשורים בתאריכים!

הצדוקים לא הסתפקו בדיון ובשאלות. הם פעלו בכל כוחם לכך שחג ראשון של פסח יחול בשבת, כך שזמן הקרבת העומר במקדש, למחרת יום טוב ראשון, יהיה "מהודר" גם לפי הפירוש שלהם, למחרת היום השביעי בשבוע.

לשם כך הם הכינו עדי שקר שיעידו על זמן מולד הירח, של ראש חודש ניסן, במטרה לקבוע את ראש החודש ביום ראשון בשבוע, וכך יחול ט"ו בחודש – בשבת.

חכמים מצידם בדקו וחקרו בשבע עיניים להינצל מעדי השקר, וכך עברו להם ימי העומר במתח.

אך הקרב התנהל גם במישור האידיאולוגי. היו תקופות שהשלטונות תמכו בצדוקים, או תמכו בהם במידה מסוימת, וחכמים נאלצו לקיים איתם ויכוחים. אחד הוויכוחים מתואר בגמרא, ובו רבן יוחנן בן זכאי התווכח עם בייתוסים (קבוצה שהיתה קרובה בדעותיה לצדוקים), ובראותו את הטעמים המוזרים שנתנו לשיטתם, הפטיר: "לא תהא תורה שלמה שלנו כשיחה בטלה שלכם"...