מחולות ביום הכיפורים – איך אפשר להסביר את זה?

בפרשת אחרי מות נצטוו בני ישראל על סדר יום הכיפורים, בו הכהן הגדול מטהר את עצמו ועורך סדר כפרה וטהרה מיוחד בבית המקדש ובקודש הקדשים, כדי לכפר על כל עוונות בית ישראל. גם בזמננו כשאין לנו בית מקדש, אנחנו צמים ומתפללים ומתוודים במשך כל היום הכיפורים, כדי לטהר את נפשותינו ולזכות לקרבת ה'.

לכן, מעניין לקרוא את התיאור במשנה במסכת תענית: "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלם... יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות: בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה  שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל".

לפי המתואר במשנה זו, בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים – בעיצומו של יום הכיפורים? איך זה מתאים עם דיני היום? צום? תפילה? וידוי?

לפי הריטב"א, מתאים הדבר דווקא ביום הכיפורים, שכן מחמת ההתעוררות הגדולה אין לבו של האדם פנוי ליצר הרע, והוא מתכוון אך ורק לשם שמים. ודווקא ביום רגיל יש יותר חשש שמפגש כזה יוליד חוסר צניעות, ולכן נבחר דווקא יום הכיפורים.

ובעל כלבו מוסיף: באופן נורמלי, היו שידוכים מתנהלים כמקובל בכל מקום, שאנשים מכירים זה את זה וההורים נפגשים ביניהם. לשם הלכו רק אותן נשים שלא הצליחו למצוא את זיווגן, מסיבות שונות, ורק אחרי שהתייאשו מהדרך הרגילה, הלכו למחול, כדי לקרוא: אל תיתן עיניך בנוי, אשה יראת ה' היא תתהלל. ונישואין אלו היו באמת לשם שמים, לשם באו אנשים שלא הצליחו להסתדר בדרך הרגילה, כדי לקיים את מצוות הנישואין בכל אופן, ולכן האירוע נשא אופי של קדושה ומצווה.

אמנם היו מן הגאונים שפירשו שהמחולות התרחשו רק בחמשה עשר באב, ויום הכיפורים מצוין רק בתור יום שמחה.

ויש שפירשו, שהמחולות היו נערכים במוצאי יום הכיפורים, כאמור: ויום טוב היה עושה כהן גדול לאוהביו, השמחה שבכפרת העוונות הביאה את אנשי ירושלים לרקוד ולשמוח, וגם לעסוק בהקמת הבית היהודי.