"קדאפי לחץ את ידי וחייך חיוך מזויף. באותו רגע הבנתי מאיזו חיה רעה ניצלתי": דוד ג'רבי בריאיון נועז

את הרגע הזה דוד ג'רבי לא ישכח לעולם: הוא, ילד קטן ובודד, רץ לבדו ברחובות הריקים של הרובע היהודי בלוב בעיצומו של פוגרום אכזרי. בחייו היו לא מעט רגעים סוערים נוספים, ביניהם הרגע בו נזרק לתא מאסר בלוב כשהוא מוקף בעשרות מוסלמים; הניסיון שעשו שליחיו של מועמר קדאפי להתנקש בחייו; והפגישה ההזויה עם הרודן הלובי, שלחץ את ידו והפגין חיוך מזויף.

ג'רבי, 68, ד"ר לפסיכואנליזה ונציג ארגון יהודי לוב באיטליה, פותח את סיפורו ב-1967 – אז אירע הפוגרום האחרון נגד יהודי לוב. "זה קרה לאחר המפלה של מדינות ערב במלחמת ששת הימים נגד ישראל", הוא מספר בריאיון להידברות. "עד אז היו בינינו לבין הערבים חיים משותפים ורגועים, למרות שתמיד היה פחד באוויר. כשהפוגרום התחיל, הרגשנו את הפחד הזה פיזית".

"הערבים צעקו 'אטבח אל-יהוד'"

"אני עדיין זוכר את הלילה הזה", משחזר ג'רבי. "ישבנו בביתנו שבטריפולי, השעה הייתה מאוחרת, ופתאום אנו שומעים ברדיו את נשיא מצרים נאצר מכריז בערבית: 'אחי המוסלמים, צאו לרחובות ותהרגו את היהודים'. ההכרזה הזו הובילה לפוגרום הגדול שבוצע ביהודי לוב. חמולות של ערבים פרצו לרובע היהודי, כשהם צורחים 'אטבח אל-יהוד'. הפוגרום התחיל בבזיזה ובשריפה של חנויות ברובע היהודי, והסתיים ברצח של עשרות יהודים. היה פחד מוות ברחובות, ובמשך 40 יום הסתגרנו בבית ולא העזנו לצאת החוצה".

מה עשיתם בכל אותם ימים? כיצד השגתם אוכל ושתייה אם לא יצאתם מהבית 40 יום?

"בימים הראשונים של הפוגרום, השכנים הנוצריים ואף חלק מהמוסלמים ריחמו עלינו והעבירו לנו מוצרי מזון. אך זה הפסיק כאשר מוסלמים קיצוניים דיווחו עליהם, ואל המשפחה שסייעה לנו הגיעו שוטרים שאיימו כי במידה וימשיכו להעביר לנו את המוצרים – הם ייעצרו. המשפחה הגדולה שלנו נזקקה לקנייה שוטפת של מזון, וההורים שלי לא ידעו מה לעשות – עד שמצאנו פתרון. הייתי ילד קטן וזריז, וההורים החליטו שבכל בוקר אצא מוקדם מאוד כדי להביא אוכל הביתה. כך הייתי מתגנב מדי יום, בלי שהחיילים יראו אותי, רץ לשוק לבדי וחוזר הביתה במהירות".

ומה קרה אחרי 40 יום?

"ברחנו מלוב. רוב המשפחות, כ-5,000 יהודים, ברחו כבר בשבוע הראשון של הפוגרום, אבל אנחנו התעכבנו בגלל שאבא שלי לא הסכים לעלות על טיסה והעדיף לחכות לאונייה. היינו המשפחה היחידה שיצאה מלוב באמצעות אונייה. הגענו לאיטליה כפליטים, בלי כסף ובלי הציוד המינימלי ביותר, ונאלצנו להיעזר בארגון הג'וינט".

"היה קשה למצוא מישהו שיעז להיפגש עם קדאפי"

35 שנה לאחר שברח מלוב והשתקע באיטליה, קיבל ג'רבי דרישת שלום מארץ מולדתו. היה זה כאשר נודע לו כי דודתו היא אחת משתי היהודיות האחרונות שעדיין מתגוררות בלוב. "התברר לי כי לאחר שברחנו מלוב, נותרו בה שבעה יהודים שלמרות הסיכון הגבוה העדיפו להישאר בארץ מולדתם", הוא מספר. "עם הזמן, רוב היהודים הללו נפטרו, ובלוב נותרו שתי יהודיות אחרונות ובודדות. אחת מהן הייתה דודה שלי".

לאחר מגעים עם השלטונות הלוביים ובתיווכו של מוסא קוסא – ראש שירותי הביטחון דאז של לוב ומהאנשים הקרובים ביותר לקדאפי – הצליח ג'רבי לחזור ללוב ולהיפגש עם דודתו. "המפגש איתה היה מרגש מאוד", מתאר ג'רבי. "אבל יותר מכל, התרגשתי מהעובדה שחזרתי לארץ הזו. תתאר לעצמך מה הייתה ההרגשה שלי לחזור בכבוד למדינה שממנה גורשתי בביזיון. הקב"ה עזר לי.

"בתקופה דאז קדאפי ניסה לקדם נורמליזציה עם ארה"ב לאחר החרם הכלכלי שהוכרז על מדינתו, והוא התנה את העברת הדודה שלי בכך שאתווך בינו לבין גורמים בארה"ב", ממשיך ג'רבי ומספר. "התחלתי לחפש דמות ציבורית מוכרת מארה"ב שתסכים להיפגש עם קדאפי ולשוחח איתו, ולא מצאתי. קדאפי הוגדר כטרוריסט שנכלל ברשימה השחורה, והיה קשה מאוד למצוא מישהו שיעז להיפגש איתו".

13 חודשים לאחר ביקורו בלוב, ורק לאחר שהצליח למצוא מתווך שהסכים להיפגש עם הרודן האכזרי, אישר קדאפי להעביר את דודתו של ג'רבי לאיטליה. לאחר 40 יום בהם התגוררה באיטליה הדודה נפטרה, וג'רבי העביר את גופתה לישראל. הוא מציין כי בניגוד לדודתו, שזכתה לקבורה כהלכה, בתי הקברות היהודיים של לוב נהרסו במהלך הפוגרומים ובמקומם נבנו מרכזי מגורים. "זה גרם לי לעבוד על פרויקט מיוחד של שחזור בית העלמין היהודי בטריפולי. עשיתי שחזור אחד פיזי ברומא, ולא מזמן סיימנו מיזם שחזור וירטואלי של 2,500 קברים שנהרסו בבית העלמין, כולל שמות הנפטרים ואפשרות להדליק נר לעילוי נשמתם".

שחזור בית העלמין של לוב באיטליה

ומה עם כל העצמות שהוצאו מבתי העלמין?

"כאשר שלטונות לוב הרסו את בתי העלמין, הם ריכזו את כל העצמות שהוציאו מהקברים והניחו אותם במחסן. החלום שלי הוא להעלות את כל העצמות הללו לישראל ולהקים להם קבר אחים גדול. נפגשתי בעבר עם השר אלי כהן, בעת שכיהן כשר החוץ, וניסיתי לקדם איתו את המיזם הזה".

במסגרת תפקידו כנציג ארגון יהודי לוב באיטליה, ג'רבי מנסה לקדם מיזמים נוספים הקשורים למורשת היהודית בלוב, ביניהם: שחזור ושימור בית הכנסת הגדול בטריפולי וטיפול ברכוש העזוב של יהודי לוב. הוא אף מנסה לקדם תיירות יהודית וישראלית במדינה, אשר לעת עתה אין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל. "נפגשתי עם דמויות ציבוריות רבות במטרה לקדם את המיזמים השונים. בעזרת ה' אני מקווה להצליח", הוא אומר.

בית הכנסת הנטוש בטריפולי

"ניצלתי מהמוות הכי רע שיכול להיות בעולם"

ג'רבי מספר כי לאחר שמצא נציג אמריקני שהסכים להיפגש עם קדאפי, שלטונות לוב החשיבו אותו כשגריר של שלום בינם לבין ארה"ב וכמי שבזכותו החל תהליך של נורמליזציה עם מדינות המערב. לדבריו, הוא הופתע כאשר קיבל הזמנה מקדאפי להגיע לביקור נוסף בלוב: "במשך ימים ולילות הסתובבתי ברחבי המדינה ולא הפסקתי להזדעזע מההרס בשכונות היהודיות. נכנסתי גם אל בית הכנסת הגדול בטריפולי והתפללתי בו. האמת שתהיתי מדוע קדאפי נתן לי להסתובב בצורה חופשית, אבל לא שאלתי יותר מדי שאלות.

ג'רבי בבית הכנסת הנטוש בלוב

"ואז, באחד הלילות בהם הסתובבתי ברובע היהודי, הגיע הרגע ממנו פחדתי", משחזר ג'רבי. "קבוצת שוטרים התנפלה עליי בגסות, ותוך מספר דקות מצאתי את עצמי בבית סוהר, יחד עם 35 מוסלמים בתא אחד קטן. הם הקיפו אותי מכל הכיוונים ורצו להרוג אותי. חשדו בי שאני ישראלי שמרגל לטובת המדינה".

מה עשית באותם רגעים? כיצד הצלחת להתמודד עם האימה?

"פחדתי, אבל לא יותר מדי. אגיד לך יותר מזה: החוקרים חיפשו ראיות מפלילות בציוד האישי שלי. כשמצאו את התפילין, הם התחילו לצעוק: 'מה זה? מה זה? הנה מרגל'. עניתי להם: 'זה בשביל להתפלל'. לקחתי מהם את התפילין, הנחתי אותם על עצמי, הדגמתי כיצד יהודי מתפלל, ואמרתי להם בערבית: 'אני מפחד רק מהקב"ה'. פתאום נהייתה בחדר כזו דממה שעד היום אני לא שוכח אותה. כל המוסלמים התרחקו ממני כשהבחינו באומץ ובאמונה שלי בקב"ה מול החוקרים.

"לאחר מאמצים רבים והפעלת קשרים, שוחררתי בפתאומיות לאחר יום וחצי. כל עוד רוחי בי ברחתי לישראל. הם ידעו את הכתובת בה אני מתגורר באיטליה, ובמשך שלושה חודשים לאחר האירוע חיפשו אותי באזור הבית שלי. הם רצו להרוג אותי, אבל למזלי בזמן הזה הייתי בישראל".

מי אלו שרצו להרוג אותך?

"קראו להם 'שליחי המוות'. אלו היו כוחות מזוינים של קדאפי, שהיו מבצעים בשבילו משימות רצח בכל רחבי העולם ולאחר מכן מעלימים ראיות. הקב"ה הציל אותי מהמוות הכי רע שיכול להיות בעולם".

"נפגשתי איתו ברומא"

קדאפי היה מנהיג המהפכה הצבאית שהתרחשה בלוב ב-1969. במהלך שנות שלטונו הארוכות הוא היה חתום על שורה של פיגועי טרור המוניים, כדוגמת המעורבות בפיצוץ טיסה 103 של חברת פאן-אמריקן, פיגוע בו נהרגו 270 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו על המטוס, והמעורבות בפיגועי הטרור של אש"ף. אכזריותו זעזעה את העולם המערבי והובילה מדינות כמו ארה"ב לנסות לחסלו. קדאפי נהג להסתובב כשהוא מלווה בשכירי חרב אפריקאיים ושומרות ראש חמושות שהתפרסמו בכינוי "הנזירות המהפכניות" ו"משמר האמזונות". הניסיונות לחסלו לא צלחו – עד 2011 אז נהרג בידי הכוחות המורדים של לוב.

(צילום: shutterstock) קדאפי

ג'רבי עצמו כבר הספיק לשכוח את כמות הפעמים בהן קדאפי ניסה לחסל אותו, אבל את הפגישה עמו לא ישכח לעולם: "בסופו של דבר נפגשתי איתו ברומא, כאשר הגיע לביקור ראוותני עם האוהל הענק שלו, מוקף בגדודים של חיילים", מסיים ג'רבי את סיפורו הנועז. "הוא לחץ את ידי וחייך חיוך מזויף. ברגעים אלו, בהם הסתכלתי לו בעיניים, הבנתי מאיזו חיה רעה ניצלתי".