רבו של גדול האמוראים: מי היה רשב"י (רמז: לא קבור במירון)?

רשב"י היה אחד מגדולי האומה שבכל הדורות. כל כך הרבה אנחנו לומדים מתורתו. רשב"י כתב בזוהר, במשנה, ובגמרא, ואנחנו מכירים גם שירים, הילולה, ועוד.

לכן דווקא עכשיו הזמן לדעת, שהיה גם רשב"י שלא קבור במירון, והוא לא היה רבי שמעון בר יוחאי. טוב לשים לב.

במסכת מנחות (צט ע"ב) נכתב: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, אפילו לא קרא אדם אלא קריאת שמע  שחרית וערבית קיים לא ימוש".

שואל על כך רבי ישעיה פיק (שכתב את "מסורת הש"ס", ההגהות והציונים שבצדי הגמרא), "פליאה עצומה יש כאן, שלכאורה רבי שמעון בן יוחאי סותר דברי עצמו שאמר במסכת ברכות – "אפשר אדם חורש בשעת חרישה... הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרשב"י ולא עלתה בידם". ופלא הוא".

רשב"י סובר שצריך ללמוד כל היום בכל  מחיר, בלי לחשוב על פרנסה, ואיך יתכן שאמר להיפך?

ומשיב רבי ישעיה פיק: "הבט וראה ויערב לך. צריך לומר שבגמרא במנחות היה כתוב רשב"י והיה סבור המדפיס שהוא רבי שמעון בן יוחאי, אך באמת הוא רבי שמעון בן יהוצדק, שהיה רבו של רבי יוחנן!".

ומוסיף ר"י פיק, שאין זה המקום היחיד שבו בלבלו המדפיסים בין רשב"י לרשב"י, כי נשאל מהגאון המפורסם ה"נודע ביהודה" על הכתוב בילקוט שמעוני למשלי לפסוק "אל תגזול דל": "אמר רבי שמעון בן יוחאי דתני רבי חייא כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עובר בלאו". ואיך רבי שמעון בן יוחאי, תלמידו של רבי עקיבא, יכול לצטט את רבי חייא שהיה אחרון התנאים?

ועל כך השיב ר"י פיק, שגם כאן המדובר ברבי שמעון בן יהוצדק, המכונה לפעמים רשב"י, ואין לבלבלו עם רבי שמעון בן יוחאי.

 רבי שמעון בן יהוצדק חי בדור האחרון לתנאים, בארץ ישראל, והיה רבו של גדול האמוראים, רבי יוחנן. הוא מתואר הולך בדרך עם רבי יוחנן וריש לקיש ומלמדם תורה. הוא היה כהן, ובעת פטירתו בעיר לוד בא אחיו ורצה להתעסק בקבורתו, שהרי לכהן מותר להיטמא לאחד משבעה קרובים. אמנם איחר את המועד, וכבר הונח בארון ולא היה צורך בעזרתו, לכן ביקש אחיו שיפתחו את מכסה הארון, כדי לראות את פני אחיו הגדול בפעם האחרונה. בין מלוויו האחרונים היה תלמידו הגדול, רבי יוחנן.