התפילות העתיקות: עידית ליכטנפלד על הסוד שטמון בנו מדורי דורות

ששש... שבועות.

קצב ההרדמה, קצב הסוד.

לילה אחד, לפני שנים רבות, שמעתי את סבתא רותי (בפי ילדי), אמא שלי (בפי), מרדימה אותם. היא לחשה בשפתיה "שההההה, שההה". נעצרתי והאזנתי. בדיוק ככה, במקצב הזה, גם אני מרדימה אותם. איך היא יודעת? הרי כשאני איתם בחדר הילדים, אמא שלי מארגנת את המטבח כדי שאוכל לקום למחרת לבית מאורגן ונעים. מה, שומעים אותי עד המטבח?

לא, לא.

אז איך היא יודעת איך אני מרדימה את נכדיה?

היא פשוט יודעת, צנחה ההכרה לראשי. זה גנטי, הרי ככה בדיוק אמא שלי הרדימה אותי, והמקצב הזה טמון בי, מוטמע בי. ככה מן הסתם אמא שלה הרדימה אותה, ואמא של סבתא שלי הרדימה אותה, ואמא של אמא של אמא שלי...

מקצב ההרדמה עבר במשפחתנו מאם לבת, ונשאר חקוק.

מה עוד חקוק בי, שאיני יודעת?

ישנם כל כך הרבה דברים שאמא של אמא של אמא שלי עשתה, ולא עברו אלי.

הם התחדשו בי.

הדלקת נרות שבת עברה בשושלת. אני עצרתי אותה, עד שהדלקתי אותם בחזרה לפני שנים רבות.

הדלקתי את התפילות העתיקות של אמא של אמא שלי: "ויהיו צאצאינו, וצאצאי צאצאינו וצאצאי צאצאי..."

כמה תפילות כאלה נשלחו לאורך השושלת?

ונגדעו לפני שני דורות?

והתחדשו בי?

ממתן תורה הן נלחשו, קיוו, ייחלו לעד ולעולמי עולמים, ואני, כור ההיתוך, התחברתי בחזרה.

זה היה כמו להכניס תקע בן אלפי שנים לשקע שחיכה לו.

והבכי היה גדול וקורע וסוחף ומנחם ומעי המו עליו.

וקמתי אני, מרבצי המנוכר, הבודד, המנותק, הטמא.

קמתי מנכותי הגויית, המערבית – ולבי פנה למזרח, לקודש הקדשים.

את שאהבה נפשי ראיתם? ראיתם את שאהבה נפשי?

ועזבוני השומרים הסובבים בעיר, ופסעתי דומעת, עטופה שלולית יגוני הנשטף,

ובאתי. הגעתי. יגעתי ומצאתי.

ומני אז – פתלתלה הדרך. אבי שלפני כעובר ממעי אמו, והוליכני והפסיעני, וכביכול עזבני.

עמי המופלא, הנדיר הטהור, עבר את התהליך הזה בזמן יציאת מצרים. "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי". לשם כריתת הברית בהר סיני עוד לא היה מוכן העם, וה' הסתתר ונתן לחיטה זמן להבשיל, עד שעמר אותנו לאגודה אחת ונתן לנו את הסוד הגלוי ביותר בעולם – את בתו, את תורתו.

נכרתה הברית.

ישנם סודות שמרדימים, וישנם סודות שמעירים. את הסוד הזה תגלו לכולם, הזכויות שמורות לקב"ה והוא רוצה שנזכה גם כן.

ששש... שנתעורר שנתברר, שנתלבן, שנתרגש, שנתחדש, שנתאהב עוד מעולפי אהבה לתורה, לנותנה.

והנה סובב וחג לו הזמן. חג מתן תורה.

שיימשך החג, שייעצר הזמן ונקבל תורה כל יום מחדש. שששש!

הכותבת היא אמא לשישה, שחקנית, מחזאית ומעבירה סדנאות משחק ואלתור.