אין התרחשות כלשהי שאלוקים אינו מנתח ושוקל לפני שהוא מיישם

– "יעקב, נכדו של אברהם, הביא לעולם שנים-עשר בנים. בנים אלו הקימו שנים-עשר שבטים עבריים, המשיכו בדרך אבותיהם וייסדו את בסיס העם היהודי. אחד מבני יעקב, יוסף, נמכר בידי אחיו לערבים, מוכרי בשמים, והם מכרו אותו בהמשך לחצר המלוכה של מצרים העתיקה. כאשר גילה פרעה מלך מצרים את כישוריו הנבואיים של יוסף, קידם אותו למעמד של ראש ממשלה. שנים אחדות לאחר מכן, כאשר נודע כי משבר חקלאי משמעותי עתיד לפגוע בעולם, יעץ יוסף למלך, בעזרת כישוריו, לאגור מזון רב, וכך נעשתה מצרים לאומה רבת עוצמה כלכלית.

"מאחר שהרעב הגיע גם לארץ ישראל, ירדו אחי יוסף למצרים, לקנות מזון. הם פגשו את יוסף והתיישבו במצרים, התרבו ושגשגו שם. לאחר שנים ספורות קשר פרעה החדש קשר נגד העברים, בהכריזו שקיומם מאיים על האימפריה, והעביד אותם בפרך מאתיים ועשר שנים.

"לאחר תקופה זו שוב חווה העולם מציאות שלא הייתה כמותה מאז הופעת אדם הראשון על פני האדמה: נוכחות גלויה של האלוקים בכל פרטי החיים של האנשים! בתקופה ההיא איש לא הטיל ספק בקיומו או בעוצמתו של האלוקים, מפני שהשינויים בסדריהן השגרתיים של תופעות הטבע היה בולט למדי.

"העברים שוחררו מעבדות והתקדמו לעבר מדבר סיני. אמנם רובם לא יצאו ממצרים, כי אמונתם באלוקים לא הייתה חזקה במידה שתאפשר להם לצאת למדבר בלי מזון ושתייה. מעבר לכך, מצבם במצרים נהיה נוח מדי, לאחר שהשיגו רכוש רב בתהליך השחרור של העם. תאר לעצמך, כמה קשה לעזוב מאחוריך את כל חייך הקודמים ואת כל אשר לך, כדי לצאת – למדבר. כידוע לך, ההרגל, העושר והאינטרסים האישיים הם מכשולים לראיית האמת.

"ואז, בהנהגת משה – אדם פשוט שהיה משבט לוי אך מקורו לא היה ידוע לעברים – יצא העם למדבר. שבעה שבועות לאחר מכן התגלה האלוקים לעם ונתן לו את התורה. הרגע ההוא היה רגע היסטורי מרכזי לכל האנושות! שם ניתן לה 'מדריך ההוראות'. כמו כן, במעמד ההוא העידו מיליוני אנשים על קיומו ורצונו של האלוקים, ואחרי שזה התרחש אין אדם שיוכל להטיל ספק רציונלי באירוע הזה.

"עם כל זה, העם היהודי, שרק נוצר, טעה בפרשת עשיית עגל הזהב. לולא טעות זו, המטרה הסופית של בריאת העולם הייתה מושגת באותו רגע.

"האלוקים סלח להם ונתן להם הזדמנות נוספת, אבל חזר להסתתר, כדי להקשות על האנושות להגיע לייעודה וכדי לשמר את זכות הבחירה החופשית. מאז הוא החל להתגלות רק למספר נתון של אנשים, ברגעים מסוימים ובאופן מוגבל. שוב הוא לא הופיע בכל מקום, אלא במשכן – מקדש זמני שבנו היהודים במדבר ונשאו עימם במשאותיהם.

"ארבעים שנה לאחר מכן נכנס העם לארץ ישראל, וכך נעשה לאומה. בתקופה הראשונה לא היה לו שלטון מרכזי. הוא התארגן לשבטיו – עם גבולות אדמה מוגדרים ועם חקלאות כמקור כלכלה עיקרי. לימוד התורה היה המכנה המשותף שאיחד את העם. המשכן הוקם בשילה ועבר בכמה מקומות, עד שהגיע ליעדו הסופי – ירושלים. אז הוא הוחלף בבית המקדש, שנבנה בידי שלמה המלך.

"בתקופה הראשונה, שבה לא היה לעם שלטון מרכזי, קרה לא אחת שהוא סטה מהדרך הנכונה, ואז הוא היה מוצא את עצמו מטרת התקפה מצד עמים מדכאים. בסיטואציה זו תמיד הופיע מנהיג מרכזי (שופט), והוא היה מאחד את העם ומציל אותו – כאשר העם נזכר באלוקים וחזר לדרך הנכונה. בתקופה מאוחרת יותר חש העם צורך בשלטון מרכזי, קבוע, שיאחד את ישראל לממלכה, בהתאם לצורת השלטון שהייתה מקובלת בימים ההם.

"ממלכת ישראל הראשונה החזיקה מעמד שלושה דורות, עד שהתחלקה לשתיים: ממלכת ישראל וממלכת יהודה. ואולם לא עבר זמן רב, ושתי הממלכות הותקפו בידי עמים אחרים".

– "יפה! במילים מעטות הצלחנו לסקור מאות שנות היסטוריה. אני משוכנע שהעם סבל ועוד סובל רדיפות רבות".

– "יש לנו עוד הרבה מה לספר".

– "השיעור של היום מצא חן בעיניי מאוד, אבל בכנות, אני עייף. אפשר להמשיך מחר?".

– "כרצונך! אתה, כתלמיד חדש, עוד מרגיש צורך לישון. אנחנו כאן נהנים כל כך מלימוד התורה, שדי לנו בארבע שעות מנוחה ביממה. איננו יכולים להפסיד זמן!".

– "הייתי רוצה להישאר, אבל אני חושש שזה לא יהיה יעיל".

חזרתי מהורהר לאכסנייה. היום ההוא היה באמת מאיר עיניים. במשך שעות ספורות למדתי את כל ההיסטוריה של האנושות מנקודת מבט אחרת! מדהים איך הכול מסתדר ומשתלב בתוך תוכנית-על אחת! בהחלט, אין התרחשות כלשהי שאלוקים אינו מנתח ושוקל לפני שהוא מיישם.

מתוך הספר "מסעו של דן אחר משמעות החיים", מאת רוני דיין. לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.