מחדשת היישוב בארץ ישראל: מי היתה משפחת מויאל?

בשנת 1852, אחד מסוחרי רבאט שבמרוקו, רבי אהרן מויאל, שהשתוקק כל ימיו לארץ ישראל, החליט עם הגיעו לגיל 40, לעלות לארץ. הוא מכר את כל עסקיו על מנת לעלות לארץ ישראל, והדבר עשה רעש גדול ברבאט. יחד איתו החליטו עוד רבים מעשירי רבאט לעלות יחד עם משפחותיהם, כך שבסופו של דבר יצאה ממרוקו ספינה עמוסה ב-180 איש, משמנה ומסלתה של הקהילה היהודית ברבאט, כדי להתיישב בארץ הקודש.

רבי אהרן מויאל הקים קהילה יהודית בעיר הערבית יפו, שאליה הצטרפו בעשרים השנים הקרובות עוד ועוד מיהודי מרוקו, כשלושים אלף איש! זה היה הרבה לפני בן גוריון וחיים וייצמן, ולא מפתיע שלא למדתם על כך בבית הספר... מבין המנהיגים הרוחניים של הקהילה היו: רבי יהודה ביבאס, רבי יהודה אלקלעי, רבי יהודה הלוי מרגוזה ורבי דוד בן שמעון. גם עליהם לא למדתם בבית הספר, למרבה הצער, למרות הדברים העצומים שעשו למען חידוש הישוב בארץ ישראל.

רבי אהרן מויאל הקים קריה תורנית ענקית במושגי אותם ימים. בית כנסת ענק, בית מדרש גדול, תלמוד תורה. למשפחתו הקים בית גדול דמוי טירה מחוץ לחומות יפו העתיקה. גם זה קרה לפני שאנשי "אחוזת בית" היו כביכול הראשונים שהעזו לצאת מחומות יפו.

אברהם מויאל, בנו של רבי אהרן, היה עילוי בתורה (הוא היה גם מוהל, ויש סבורים שהשם מויאל קשור לכך), אבל גם גאון בחיי המעשה. הוא התמנה לסגן קונסול צרפת בישראל. הוא פנה אל הברונים לבית רוטשילד כדי להשיג את תמיכתם בחידוש היישוב בארץ, ובהמשך - אברהם מויאל נעשה יד ימינו של הברון רוטשילד, שכונה "הנדיב הידוע", על שם המושבות שהקים ושתמך בהן בסכומי עתק.

בביתו של אברהם מויאל דיברו אך ורק בלשון הקודש. כן, עוד לפני בן יהודה... בהמשך הוא שיתף פעולה עם אליעזר בן יהודה ותמך בו, אבל בפעולותיו הקדים רבי אברהם מויאל רבים מהמעשים שמיוחסים כביכול רק לציונים עולי רוסיה.

רבי אברהם מויאל הסתובב בארץ לארכה ולרחבה, קנה אדמות ובנה בתים ורפתות בפתח תקווה, בגדרה, ביסוד המעלה ובמזכרת בתיה. בהמשך רכש קרקעות בתוך הערים המוסלמיות עבור עולי מרוקו, שהיו נראים לו מתאימים להתמודד עם התרבות המוסלמית, וכך נרכשו השכונות הראשונות בשכם, ברמלה, בלוד ובעזה.  

רבי אברהם נפטר בגיל צעיר מאד, 35, כתוצאה מפציעה שהזדהמה. כל זאת הוא הספיק בשנים המועטות שזכה לחיות.