מבקר המדינה: "חוב של מאות מיליוני שקלים לתעשיות הביטחוניות"

ביקורת קשה של מבקר המדינה על משרד הביטחון. דו"ח שפרסם היום (שלישי) המבקר, מתניהו אנגלמן, קובע כי משרד הביטחון לא דיווח כנדרש על שינויים בשווי עשרות מיליארדי שקלים שנעשו בתקציב. בנוסף, דווקא בצל המלחמה והצורך להסתייע בתעשייה הביטחונית, מערכת הביטחון חייבת מאות מיליוני שקלים לאותן תעשיות.

לפי הדו"ח, משרד הביטחון רשאי להתחייב בשנה נתונה על התקשרויות רב-שנתיות בסכומים של עשרות מיליארדי שקלים בשנה. לפי הדוח, משנת 2017 ועד לאמצע 2022 בוצעו 444 שינויים בתקציב ההרשאה להתחייב, בסכום מצטבר של 68.5 מיליארדי שקלים. המבקר ציין כי המשרד לא הציג תמונת מצב מלאה לאוצר ולוועדה הרלוונטית בכנסת, וכך נמנע מהם לבקר באופן יעיל את השינויים שהתבצעו בתקציב.

בדוח עלה עוד כי רוב מוחלט של ההזמנות וההסכמים הרב-שנתיים שעליהם חתם משרד הביטחון באותה תקופה יועדו לשלושה תחומי פעולה עיקריים. המבקר ציין כי תכנון לא מיטבי של הקצאת התקציב עלול לעכב את המענה לצורכי הגופים הביטחוניים במדינה.

כמו כן, לפי הדו"ח, משרד האוצר לא מתעד את הדיונים שקיים בנושא עם משרד הביטחון, ואין בידו מסמכים כתובים בנוגע לתהליך. בנוסף, האוצר לא מקיים בכל שנה תהליך סדור ושיטתי של איסוף נתונים ומידע על התקציב משנים קודמות, ובהתאם לא מנתח אותם כדי להפיק לקחים.

חוב של מיליונים לתעשייה האווירית

מבקר המדינה מצא כי בתום שנת 2022 למשרד הביטחון היה חוב לתעשיות הביטחוניות הגדולות בסך 330 מיליוני שקלים, רובו ככולו (98.5%) לתעשייה האווירית, והיתרה לרפאל. לפי הדוח, החוב נוצר בשל פער בין הוצאות המשרד למקורותיו הכספיים והוא מנוגד לעיקרון של תשלום חשבוניות במועדן.

המבקר ציין כי העיכוב בתשלום של משרד הביטחון לתעשיות הגדולות עלול להוביל לעיכוב בתשלומיהן של התעשיות הגדולות לספקי המשנה שלהן, ובפרט לספקים קטנים. בדוח צוין כי כ-36% בממוצע מהתשלומים שהעביר משרד הביטחון לשלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות בשנים 2022-2020 הועברו ברבעון האחרון של אותה שנה. זאת מכיוון שרק אז התבהרה תמונת המצב התקציבית והתקבלו תוספות לתקציב הביטחון.

הדוח מצא כי מערכת הביטחון לא מציגה לוועדת השרים להצטיידות תמונת מצב מלאה, שתאפשר לה לבחון ביסודיות את ההשפעות התקציביות של ביצוע מיזם ביטחוני על תקציב הביטחון בשנים הבאות. לפי המבקר, בידי מערכת הביטחון נותר מרחב פעולה תקציבי של מיליארדי שקלים בשנה בממוצע לשנים 2027-2023, שהם בממוצע כ-10% בלבד מאומדן המקורות לשנים אלו.