שרד את רעידת האדמה: ספר התורה של מהר"י אבוהב

השנה ככל הנראה לא נזכה לבקר במירון בל"ג בעומר, אבל אם נרצה נוכל לבקר בצפת, או לכל הפחות להיזכר בהיסטוריה היהודית שלה, ובמעשי הפלאות שנקשרו בה.

לפני כשבע מאות שנה חי בספרד רבי יצחק אבוהב, מחבר הספר המפורסם "מנורת המאור". רבי יצחק כתב לעצמו ספר תורה מהודר, שעבר במשפחתו מדור לדור. כמאתיים שנים אחרי פטירתו של רבי יצחק, התרחש גירוש ספרד. צאצאו, ששמו גם הוא היה רבי יצחק אבוהב, מקסטיליה – ראש ישיבת טולדו, גלה מספרד כשספר התורה העתיק והקדוש בחיקו. הישיבה נסגרה, ותלמידיו הגדולים - רבי יצחק קפנטון, רבי אברהם זכות, רבי יצחק אברבנאל ורבי יעקב בירב - גלו אף הם.

רבי יעקב בירב עלה לארץ ישראל, והתגורר בצפת. הוא הביא עמו את ספר התורה של רבו, מהר"י אבוהב, וגם את כתבי חידושיו בהלכה. מרן הבית יוסף, שחי באותו הזמן, השתמש רבות בחידושי מהר"י אבוהב בספרו "בית יוסף", וקבע אותם לזיכרון עולם בשולחן ערוך.

על שם ספר התורה המיוחד הזה, נקרא שם בית הכנסת שבו הונח למשמרת "בית כנסת אבוהב".

בשנת 1759 התרחשה בצפת רעידת אדמה נוראה, ובית הכנסת כולו נחרב, אך ספר התורה נשמר בשלמותו. בני הקהילה פחדו לגעת בספר הקדוש, שהזדקר באורח פלא מבין ההריסות. לבסוף אזרו אומץ עשרה מניצולי הרעש, לקחו את הספר והציבוהו בבית הכנסת הגדול של צפת, שלמן אותו מאורע ואילך הוסב שמו ל"בית כנסת אבוהב", על שם הספר, שם מקומו עד היום. לפי האגדה, אותם אלו שהתעסקו בספר לא הוציאו את שנתם, מחמת קפידא עתיקה שלא להזיז את הספר ממקומו.

בשנת 1837 פקדה שוב רעידה קשה את צפת, אבל הפעם, על אף שבית הכנסת הגדול – אבוהב, נחרב, הקיר הדרומי ובו ארון הקודש עם הספר העתיק – שרד. בית הכנסת שופץ, יש בו שלשה ארונות קודש, ועד היום בארון הימני נמצא ספר אבוהב, שבו קוראים רק בימים הנוראים ובחג השבועות. בארון השמאלי נמצא ספר תורה שכתב המקובל הקדוש רבי סלמן אוחנה, ובמרכזי – שאר ספרי התורה.

מלבד קדושתו וערכו ההיסטורי של בית הכנסת, הוא גם מעוטר בציורים ייחודיים: סמלי שנים עשר השבטים, סמלים של כלי נגינה שונים, וכן חמישה כתרים: כתר תורה, כתר כהונה, כתר מלכות, כתר שם טוב, וכתר ייחודי: כתר קרובה הישועה. כמו כן, ציור מיוחד של מקום המקדש נמצא בכיפת בית הכנסת. יחד עם זאת נתלו בבית הכנסת גם ציורים מודרניים, לצרכי תיירות, אם כי אנחנו לא בטוחים שדעתו של מהר"י אבוהב היתה נוחה מכך...

בית הכנסת הוא מקום קדוש לתורה ולתפילה, ונערכות בו שירות ובקשות בזמנים מיוחדים, אך גם תיירות, בתקווה שהמבקרים שומרים על קדושת המקום, ובאים כדי להתבשם מערכי היהדות, ולא רק כדי לראות ציורים יפים.