"חזרתי בתשובה, אבל היתה סיבה מיוחדת שבגללה לא הצלחתי להבין מה הרבנים אומרים בשיעורי התורה"

לכל חוזר בתשובה יש סיפור. הדרך לא תמיד הייתה קלה. הסביבה לא תמיד הצליחה להכיל אותו, אבל ללינוי יצחק יש סיפור שונה ומיוחד. היא שמעה שיעור תורה שבעקבותיו רצתה להכיר יותר את היהדות, אבל אז נתקלה בקושי שלא ציפתה לו. "רוב הרבנים מעוטרים שפם ובזקן, מה שלא אפשר לי לקרוא את השפתיים שלהם". מספרת לינוי יצחק, כבדת שמיעה, גזברית ומנהלת אדמיניסטרטיבית בעמותת "חושים בן דן". 

כשלינוי נולדה, הכל היה בסדר, היא הייתה תינוקת רגילה וחמודה. בגיל שנה היא חלתה בדלקת קרום המוח, הייתה מאושפזת במצב קשה, ואיבדה את שמיעתה בשתי האוזניים. כיום, לאחר שעברה ניתוח שתל, היא נעזרת במכשיר שמיעה, ומוגדרת ככבדת שמיעה. "למרות החירשות שלי, הייתי ילדה מלאת ביטחון. הסברתי לאנשים באיזה אופן הם צריכים לתקשר איתי, ונהגתי לאסוף את הקוקו שלי, כדי שכולם יראו שיש לי מכשיר שמיעה".

"זאת הייתה החוויה הכואבת הראשונה שלי"

לינוי הייתה תלמידה מצטיינת, אבל למרות זאת היא היתה בודדה חברתית. בשיעורים היא קראה את שפתי המורה, אבל עם החברים זה כבר היה מורכב יותר. בלתי אפשרי לקרוא את שפתי הילדים בכיתה, כאשר הם משוחחים יחד או בזמן משחק בהפסקה. "בכיתה ז' קרה הדבר ששבר אותי. יצאנו מטעם בית הספר לטיול שנתי שארך יומיים, ובערב לפני השינה הורדתי את מכשיר השמיעה ואת המשקפיים העבים שהרכבתי". בדיוק בזמן הזה כשלינוי לא שמעה כלום, וגם לא ראתה בברור, היא שמה לב שאחת החברות מדברת איתה. "התקרבתי אל החברה מתאמצת לנסות לראות את השפתיים שלה, ואז ראיתי את הפנים שלה מחייכות בצחוק. הדבר הזה שבר אותי. הייתי הילדה החירשת היחידה בכל בית הספר, ועם זאת מעולם לא צחקו עלי. זאת הייתה החוויה הכואבת הראשונה שלי. אני זוכרת ששאלתי את עצמי: 'למה אני חירשת? למה אני שונה מכולם?'".

אף על פי שלינוי עברה ניתוח שתל ששיפר את המצב, היא עדיין לא הרגישה שייכת. לא שייכת לעולמם של החירשים, וגם לא של השומעים. "כשלמדתי לתואר השני, הוקמה עמותת 'המכון לקידום החירש', כיום 'מעגלי שמע'. דרכם לראשונה פגשתי סטודנטים נוספים כמוני, ולמדתי לגבש את הזהות שלי ככבדת שמיעה. למדתי ככל הסטודנטים, ואף העברתי הרצאות במקומות שונים, אך כשהתחלתי להכיר את היהדות נתקלתי בקשיים". 

לינוי שמעה הרצאה אחת על היהדות, והלב שלה נפתח. היא רצתה להכיר ולשמוע רבנים נוספים, אבל אז היא גילתה שאת חלקם היא לא יכולה לקרוא, כי השפתיים שלהם מוסתרות תחת מעטה של שפם וזקן. "היו הרצאות שבהן נעזרתי במתנדבת שתמללה לי את ההרצאה בו זמנית, וכך זכיתי להבין את דברי הרב, אך עדיין קיימים רבנים נוספים שאני רוצה לשמוע ולא יכולה". 

"לחלקם זאת הייתה הפעם הראשונה שבה הם התפללו בציבור"

בהמשך לינוי התחילה לעבוד בעמותת "הקידום לחירש", שם הם התחילו לעבוד על מיזם המיוחד של תרגום התנ"ך לשפת הסימנים. לאחר תקופה, העמותה עברה שינויים, והמיזם עבר לעמותת 'חושים בן דן'. כיום, לינוי ממשיכה להקדיש מזמנה כדי להנגיש את היהדות לחרשים, לכבדי שמיעה ולקרב רחוקים. עמותת "חושים בן דן" יוצרת את ראשי התיבות של חב"ד, ונקראה כך על שם חושים, נכדו של יעקב אבינו. חושים היה חירש, ואף על פי שלא שמע את המתרחש סביבו, גבר על הקושי, ואף יזם פתרון משלו. כך בעמותה לא מוותרים על אף יהודי חירש וכבד שמיעה.

העמותה מנוהלת על ידי הרב יהושע סודקוף, הרב החירש היחיד בארץ, שפועל רבות למען אוכלוסיית החירשים וכבדי השמיעה. כחלק מהפעילות של הרב סודקוף, הוא אף מכין נערים לבר המצווה, מחתן זוגות חירשים ודואג לכנסים ולשיעורי תורה בלפחות חמש שפות שונות בשפת הסימנים.

 "במהלך המלחמה ערכנו כנס תפילה להצלחת החיילים. הכנס היה מיועד לחרשים ולכבדי שמיעה, ובמהלכו קראנו את התהילים בדרך מיוחדת: הקרנו על המסך את מזמורי התהילים, במקביל למתורגמן שתרגם את המזמור לשפת הסימנים. כך יכולנו לקרוא את התהילים ביחד ובקול, אף על פי שלא שמענו זה את זה. הייתה התרגשות גדולה בקהל, לחלקם זאת ממש הייתה הפעם הראשונה שהם הבינו מה הם קוראים, ופעם ראשונה שבה הם יכלו לקרוא את פרקי התהילים בציבור, ממש כמו כולם".

מדוע חשוב לתרגם את התהילים לשפת הסימנים כאשר יש טקסט כתוב?

"לחירשים ולכבדי שמיעה אין יכולת לקרוא בקול תהילים או להתפלל בציבור, כי הם לא שומעים את שליח הציבור ואת הקהל. הפתרון שיכול לעזור להם הוא תרגום התפילה במקביל לשליח הציבור. כאשר הצגנו להם את פרקי התהילים במקביל לשפת הסימנים, זו הייתה הפעם הראשונה שבה הם היו יכולים לקרוא יחד, ולהרגיש ממש מהי תפילה בציבור". בעמותת חושים פועלים ככל האפשר כדי להנגיש את היהדות. כחלק מהפעילות הגדולה שלהם הם אף יצרו סרטונים ובהם תרגום שלם של מגילת אסתר, מגילת רות, ברכת "אשר יצר", חלק מפרשות השבוע ועוד. "כל התהליך שבו אנחנו מתרגמים את התנ"ך הוא ארוך מאוד. הוא מתחיל בתרגום התנ"ך לשפה פשוטה ומובנת, ורק לאחר מכן ניתן לתרגם זאת לשפת הסימנים. אנחנו דואגים לתרגם את התורה באופן המדויק ביותר, בלי להוסיף או לגרוע, חלילה, פרט כלשהו". מספרת לינוי, שבעצמה מנהלת את הפרויקט הגדול שעליו חלמה.

איך ניתן לתרגם מילים ייחודיות לתנ"ך, כמו למשל "רות המואביה"?

לינוי עונה שכאשר הם נתקלים במילה מיוחדת, הם צריכים להמציא סימן חדש. "אנחנו מציגים את הסימנים לקהילת החירשים וכבדי השמיעה שלנו, ומקבלים את אישורם. כך למשל המצאנו סימנים לשמות המופיעים במגילה, כמו מרדכי, אסתר, המן ואחשוורוש. הסימנים האלו מקובלים על ידי הקהילה, והם מודעים אליהם כאשר הם צופים בתוכן שאנחנו מפיצים".

"הפער בין שפת הסימנים לשפה התנ"כית גדול מאוד"

מסתבר שבין שפת הסימנים לשפה הרגילה יש הבדלים שונים הקשורים לתחביר ולדקדוק, מה שמקשה יותר על החרשים ועל כבדי השמיעה להבין את התנ"ך. "היתרון הנוסף בתרגום התנ"ך לשפת הסימנים, הוא שאדם שרגיל לשפת הסימנים יכול להבין בקלות מה כתוב בפרשה או בתהילים. אנשים שנחשפו בפעם הראשונה לתרגום, התרגשו לגלות שלראשונה בחייהם הם מבינים מה הם קוראים".

אחת היוזמות של העמותה היא הכנת נערי בר המצווה לשבת המרגשת שבה הם יקראו בתורה. "באחת הפעמים הגיע נער בר מצווה, שלמרות החירשות שלו רצה לעלות ולקרוא בתורה ככל הילדים. הרב התחיל ללמד אותו דרך הסרטונים שאנו מכינים, שבהם מופיע התרגום לשפת הסימנים. הילד ישב וצפה מרותק. לראשונה בחייו הוא יכול היה לראות ולהבין מה הכוונה בכל פסוק בתורה, וההתלהבות שלו הייתה גדולה כל כך, שהוא רצה לצפות בכל הסרטונים כבר בשיעור הראשון". 

"המיזם שלנו עוזר גם לתלמידים רגילים"

הסרטונים של עמותת חושים אמנם הוכנו עבור חירשים וכבדי שמיעה, אבל כל אחד יכול ליהנות מהם, לצפות בהם ולקבל ערך מוסף. הם מופצים בין מורים ותלמידים רגילים, ועוזרים להם ללמוד ולהתכונן לבגרויות. בחלקם הם משלבים איורי אנימציה הממחישים את המקרא, ועוזרים להבנה. האיורים צוירו לאחר בדיקה ומחשבה רבה, כמו לדוגמה, איך נראה ארמון המלך אחשוורוש, ואיך נראתה תיבת משה רבנו. "את הסרטונים אנחנו מפיקים על ידי צוות מוכשר שמורכב בעיקר מאנשי מקצוע חירשים או כבדי שמיעה. השאיפה שלנו היא להמשיך ולתרגם את כל התורה, כדי שנוכל לקרב כמה שיותר רחוקים, ולהנגיש את היהדות לציבור שכל כך צמא ורוצה לדעת". 

לינוי לא עוצרת. יש לה חלום להפיק סידור דיגיטלי מיוחד שיעזור לחירשים בימות החול. היא אף חולמת על בית כנסת מרכזי שבו יהיה באופן קבוע מתורגמן, כך שקהילת החירשים וכבדי השמיעה תוכל להתפלל יחד עם שליח הציבור. "אני מודה לה' על מה שעברתי. כך אני יכולה לעזור לקהילת החירשים ולכבדי השמיעה להתקרב לה'", אומרת לינוי. "כמו שבהידברות מקרבים יהודים חילונים ומסורתיים לה', אף אנחנו בעמותת 'חושים בן דן' מקרבים את קהילת החירשים וכבדי השמיעה לה'. בסוף, היהדות היא בידיים שלנו".

לצפייה בסרטונים של חושים בעולם הילדים היכנסו עכשיו >>

לכתבה של לינוי יצחק עם הרבנית חגית שירה, צפו עכשיו >>