אביו של חלל צה"ל קורא לאחדות: "גנו בכל פה את החייל המורד, ואת הסגן הממריד"

חגי לובר, ששכל בי"ג בטבת התשפ"ד, 25 בדצמבר 2023 בקרב ברצועת עזה את בנו סמ"ר (במיל') אלישע יהונתן לובר, תושב יצהר, לוחם בגדוד 8104, פרסם היום (ראשון) בפייסבוק פוסט נוקב נגד מה שהוא מכנה מחלוקות בחברה הישראלית, המהוות "סכנה קיומית".

לובר התייחס תחילה לסרטון שנחשף בו לוחם במילואים הצטלם במבנה נטוש במרכז הארץ, שהוסב לכאורה כבית בעזה, וקרא לשמוע רק לראש הממשלה ולסרב פקודה לרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי ולשר הביטחון יואב גלנט. המצולם, שהצטלם במדים עם נשק שהשאיל מחבר, נעצר על ידי אנשי המשטרה הצבאית החוקרת ושוחרר היום בתנאים מגבילים. מיוחסת לו עבירת המרדה.

לובר פתח את דבריו במילים "סכנה קיומית" וציטט את דברי המצולם בסרטון "רק מי שיחליט שאנחנו צריכים לנצח, אחריו אנחנו נלך". כמו כן ציטט לובר את דבריו של יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר: "הרמטכ"ל וראש שב"כ וראש המוסד יצטרכו לשאול את עצמם למי הנאמנות שלהם נתונה".

"מזעזע!" כתב לובר "אסור להיות נאמנים רק לביבי, או רק לגנץ, או רק למי שאומר שחייבים עסקה, או רק למי שאומר שחייבים ניצחון. אי ציות, או אפילו דיבורים על כך, יותר מסוכנים למדינה מהטילים של החיזבאללה, יותר מכוח רדואן או הנוח'בה. הרבה יותר. אם אתם מרגיעים את עצמכם שזה רק חייל בודד, ורק סגן רמטכ"ל וחבר כנסת לשעבר, שאמר אותו דבר, עם פחות מהומה. אם אתם חושבים שלא צריך לעשות עניין מסרטון אחד ומאמירה אחת. תחשבו שוב".

לדבריו, "המחלוקות העמוקות, חוסר האמון ההדדי, תחושת אובדן הדרך, עוצמת הכאב ופחד מחידלון אישי ולאומי, כל כך חזקים, שמספיק ניצוץ אחד כדי להדליק את הכל וליצור אנרכיה חברתית וצבאית. ולכן, הלוואי והצבא יעניש את הלוחם קשות. הלוואי ויוגש כתב אישום על המרדה נגד סגן הרמטכ"ל ההוא. אבל זה לא מספיק, לגמרי לא. האשמה היא עליהם. האחריות היא עלינו".

לובר הוסיף: "זו אחריות של אזרחים: אסור שאנשים שחושבים שאסור להכניס סיוע הומניטרי לעזה מרשים לעצמם לחסום משאיות אספקה, ועל הדרך להתעמת עם המשטרה. אסור שאנשים שחושבים שחייבים עסקה מרשים לעצמם לחסום כבישים ולקלל בראש חוצות. כי זה מפרק את החברה בישראל. זה מחלחל לצבא. הפרת חוק אזרחית, גורמת לסירוב פקודה צבאי. זה כל כך ברור וזה מסוכן. לפעמים מדובר באותם אנשים שאתמול חסמו והיום מפקדים על חיילים. לא כולם יצליחו לעצור, הם יתקשו לעשות הפרדה".

"אי אפשר להוריד מאפס למאה בבת אחת, והם עשויים לאבד את הראש ולהפסיק להיות נאמנים למדינה. זה כמעט קרה לפני השבעה באוקטובר. וזה יכול לקרות עכשיו, וזו אחריות של מנהיגים: אסור לצאת מדיוני הקבינט ולומר שההוא חסר אחריות ומסכן את המדינה למען טובתו האישית.  וההוא טיפש ומסוכן לצבא, ולמדינה כולה. אלו אמירות קשות. עם השלכות קשות. חברתיות וצבאיות. הפסיקו. אתם הורסים אותנו. אתם פוגעים בחוסן הלאומי. אתם משחקים לידי אויבנו".

לסיום כותב האב השכול: "אתם תגרמו לחורבן הבית. אמרו את דעתכם וקבלו את דעת המנהיגות. ובשום אופן אל תעזו להפר חוק. דונו בקבינט, התווכחו והכריעו. צאו אלינו עם דעה אחידה שכך החלטתם. כולכם יחד. גנו בכל פה, בלי מצמוץ, את החייל המורד, ואת הסגן הממריד. כוחנו באחדותנו. כוחנו בקיום החלטות של מנהיגות צבאית ומדינית. הצילו אותנו מעצמינו. רק ביחד ננצח".