טורים אישיים - כללי
בלתי נתפס: איך יכול להיות שהם תומכים ברוצחים?!
כל הגופים שעוסקים בעזרה ובחמלה והומניזם, זכויות אדם - מדוע הם שונאים אותנו כל כך? אולי זו בעיה של ההסברה שלנו?
- יהוסף יעבץ
- פורסם י"ט אייר התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
מול כל מעשי הפשע הברברים של האויב הפלסטיני, היו כאלו שהופתעו מעצמת התמיכה של גופים אירופאיים, אוניברסיטאות ואנשי ציבור. איך יכול להיות שהם תומכים ברוצחים? הרי הם אמורים להיות אנשים נאורים. כל הגופים שעוסקים בעזרה ובחמלה והומניזם, זכויות אדם, מדוע הם שונאים אותנו כל כך? אולי זו בעיה של ההסברה שלנו?
ובכן, עכשיו הזמן להזכיר שוב: הבעיה אצלם, לא אצלינו. הלכה היא בידוע, שעשיו שונא ליעקב. אצל המוסלמים ועוד אין צורך בתירוצים ובכיסוי, הם שונאים וזהו. אצל האירופאים זה נראה מורכב, הכל עטוף במילים יפות, בהומניזם, אבל השורה התחתונה היא אותה שורה: מוות ליהודים, זה מה שיוצא מצווחות המפגינים באוניברסיטאות האירופאיות.
אחד הפילוסופים המוערכים בצרפת לפני חמישים שנה היה מישל פוקו. עם תחילת המהפכה החומניסטית באיראן ביקר פוקו באיראן, שוחח עם האייתולות, ופרסם מניפסט תמיכה במהפכה האיסלמית. מדוע? כי לפי דבריו, החברה הקפיטליסטית המערבית היא דורסנית וחסרת יושר, ואילו המהפכה האיסלמית מגיעה ממקום טהור וצלול של קול הקורא לחופש... הדת היא בעצם אופיום להמונים, אבל האיסלאם זה סיפור אחר, הוא ממלא תפקיד בהתעוררות פוליטית. אמנם המהפכה השליטה את עצמה בכוח, אבל היא תואמת ל"רצון הכללי" של העם האיראני, עוד מונח מכובס לנטייתם של אינטלקטואלים-כביכול לכפות את רצון המיעוט על הרוב.
ג'ודית באטלר נחשבת להוגת דעות פורצת דרך וליברלית. היא כמובן מתעקשת על כך שהטבח ההמוני, חילול החיים והמתים וכל מה שהתרחש בשמחת תורה האחרון – אינם מעשה טרור, אלא רק התנגדות חמושה לכיבוש. הבה נזכור שאותה פילוסופית דגולה כתבה ספר נגד אלימות פוליטית (The Force of Nonviolence)...
אותן אוניברסיטאות שמזדהות עם הרוצים להשמידנו, ואותן קתדרות שבהן מטיפים בעד רוצחינו, הן אלו שגם מפתחות את הדיסציפלינות ה"מחקריות" האמונות על הכחשת האותנטיות של כל יצירה שתרמה היהדות לעולם. אבל לנו יש יותר סבלנות מאשר להם. אנחנו כבר רואים את הסוף שלהם באופק. אנחנו – נצחיים.