אם אתה מעוניין בשיפור העולם, תתחיל בתיקון של עצמך

בספרי היהדות יש דיון בשאלה: האם עידן המשיח תלוי או אינו תלוי במעשיו של האדם, ובמיוחד במעשי עם ישראל? רבי אליעזר אומר שביאת המשיח תלויה בחרטת העם על מעשיו הרעים ובעשיית מעשים טובים, ואילו רבי יהושע אומר שהעידן הזה יגיע בלי קשר למעשיהם של האנשים. ההכרעה שם כדעת רבי יהושע, שגאולת העולם תגיע באופן בלתי תלוי. למעשה, כך פועל היקום: האלוקים אמר שיש לעולם יעד סופי, והוא – שכולם יכירו באלוקים ויעבדו אותו בלב שלם.

עידן זה יגיע בכל מקרה! ובכל זאת הטיל האלוקים על האדם אחריות לעזור לו לבנות את העולם הזה, כי אין ערך לעולם מושלם אם האדם לא היה שותף בבנייתו. הרב יוסף סיטרוק מביא דוגמה לכך:

ההיסטוריה של האנושות דומה לרכבת הנוסעת ליעד סופי ויש בה מקום לכל בני האדם. האדם יכול לבחור אם לעמוד בתחנה ולהביט ברכבת מבחוץ, כאילו הוא אינו קשור אליה, או לקחת טרמפ בהיסטוריה ולהשתתף בה באופן פעיל. הרכבת תיסע לה לדרכה בין כך ובין כך. אלה החיים, ובהחלטתך להצטרף אתה ממש את זכות הבחירה, שהרי בסופו של דבר, מי ישמח על שלא השתתף במשחק?

לכן, כל מחווה קטנה, כל חיוך או מטבע שאנו נותנים למישהו כדי לעזור לו, וכל פרט בקיום מצווה, מבטיחים לנו השתתפות בתוכנית הכלל עולמית וקירוב העולם למצבו האידיאלי.

להיות שותף בשיפור העולם, אין פירושו, בהכרח, להתגייס לנושאים פוליטיים או להיות פעיל מושבע למען זכויות האדם. כל זה עשוי להיות חיובי, אך הדרך הטובה ביותר להשתתף בשיפור העולם היא במעשים אישיים.

אם אתה מעוניין בשיפור העולם, דע שלא תוכל לשנות שום דבר באדם לפני שהתחלת לשנות את עצמך. אינך יכול לבקש מהזולת להפסיק לשקר, אם אתה בעצמך משקר. אי אפשר לשנות את העולם, אם לא נעצרת קודם לחשוב על מגרעותיך. לכן הדבר החשוב ביותר הוא: להתחיל בתיקון עצמך.

אבל איך? כדי לדעת מה נחוץ כדי להגיע לאידיאל מסוים, חייבים לגלות מדוע טרם הגענו אליו. חכמינו אומרים, שכל דור שלא נבנה בו בית המקדש, כאילו חרב בימיו. העובדה שהדור אינו ראוי לראות את בית המקדש נובעת מהעובדה שבני הדור ממשיכים לעשות את אותן טעויות שעשו בני הדור שבו חרב בית המקדש. אם כן, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו, מה גרם לפיזור העם ולחורבן בית המקדש, לזהות את הטעויות שלנו ולנסות לתקן אותן.

בית המקדש השני חרב בגלל התנהגות לא נכונה של העם היהודי. זה לא היה בגלל אי קיום מצוות, כי האנשים אז קיימו את המצוות. הבעיה הגדולה הייתה ביחסי אנוש; האנשים לא נהגו כבוד זה בזה. הדברים שהאנשים מדברים על זולתם יש בהם כדי להעיד רבות על היחסים שביניהם. העובדה שאנשים מדברים דברי רכילות ולשון הרע מעידה כי הם אינם מכבדים זה את זה. דיבורים כאלה נפוצים מאוד גם בימינו, והם היו הסיבה לחורבן בית המקדש השני!

אמנם הגורם הנראה לעין לחורבן הבית היה כוחם הצבאי של הרומיים, אבל לכל אירוע יש הסבר שמשתלב היטב בתוכנית האלוקית. מאז, העובדה שהימים עוברים והעולם עדיין רחוק ממצבו האידיאלי היא תוצאה של ההתנהגות הזאת, שטרם תוקנה. מי שמעוניין בעולם טוב יותר, מוטב שיחפש תחילה לתקן את מגרעותיו שלו ולא של אחרים, במיוחד כשמדובר ביחסים עם הזולת. כל זה אינו מבטל את הצורך של האדם להיות פעיל בחברה, להתגייס לפעילויות בקהילה ולמאבק למען עולם צודק יותר, אך על זה נדבר בהמשך.

מתוך הספר "מסעו של דן אחר משמעות החיים", מאת רוני דיין. לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.