איך החינוך התורני משפיע על ההחלטות של הילדים בבגרותם?

בפרק הקודם פירטנו מה ההבדל בין חינוך תורני וחינוך כללי, והובאו סקרים אודות אתגרי החינוך בישראל. כעת נפרט עוד על הנושא.

(מתוך "המהפך 3" עמ' 73)

ההסברים שניתנו לממצאים, שבהם רואים שהציונים גבוהים יותר כאשר ישנה הפרדה בין המגדרים, הצביעו על כך שהמסגרות המעורבות מגבירות הן את אי-השוויון ומצמצמות את ההזדמנויות להתפתחות הבנות, שכן במסגרות אלו ישנה דומיננטיות של הבנים.

ישנן עדויות שהבנים מקבלים יותר את רשות הדיבור, המורים פונים אליהם יותר ומעודדים אותם יותר לשאפתנות בלימודים. והבנות נוטות "להיעלם" בתוך ההתבלטות של הבנים.

לעומת זאת, הבנות במוסדות הנפרדים תופסות את בית הספר באופן חיובי יותר, בטוחות יותר בעצמן, נחשפות ליותר מודלים של מנהיגות וניהול חינוכי בידי נשים, ומקבלות יותר מקום להתבלט ולהנהיג.

וזאת מלבד העובדה הפשוטה שבכיתות נפרדות הבנים מרוכזים בעצמם ולא בבנות הכיתה, דבר אשר לו השלכות ברורות אודות ההישגים הלימודיים.

דחיית סיפוקים

הממצאים המובאים בפרק הקודם אודות הפערים הגדולים של קטינים בעלי תיקים פליליים בין אלו הלומדים במוסדות תורניים למוסדות הכללים, נובעים – בין היֵתר – מכך שילד הלומד במוסד תורני מתרגל הוא כבר מגיל צעיר לדחיית סיפוקים.

לדוגמה, הילד מתרגל לברך לפני המאכל ולא להכניסו לפיו מיד כשמתחשק לו. מתרגל הוא להמתין בין אכילת בשר לחלב. ומתחנך גם לגבולות בתחום החברתי - לא להתפרץ אלא להתנהג בדרך ארץ, לא לשנוא ולא להשתמש באלימות פיזית או מילולית.

מפורסם המחקר שערך וולטר מישל בשנת התש"ל (1970) הידוע בשם "מבחן המרשמלו", בו העמידו ילדים בפיתוי שאם לא יאכלו את המרשמלו שלפניהם יקבלו מרשמלו נוסף, ובמצלמה נסתרת ששמו בחדר רואים כיצד הילדים מתגרים מהקרמבו, חלקם התאפקו וחלקם לא הצליחו לעמוד בפיתוי. שנים לאחר מכן, בדקו שוב מה מצבם של אלו שהתאפקו ושל אלו שלא, והתגלה כי אלו שהתאפקו - הזוגיות שלהם הייתה תקינה יותר, היו מסודרים כלכלית, והצליחו בחיים יותר.

מלבד זאת, ילד הלומד בבתי ספר הממלכתיים, הגישה שנקלטת בלבו היא שלא עושים דברים מסוימים אך ורק בשביל שהאדם לא ייתפס ויהיה לו רע יותר בחיים אם יישב במאסר. מה שאין בחינוך התורני, הגישה היא שמה שלא עושים את מה שאסור לעשות זהו מצד הערכים הנכונים שיש לנהוג על פיהם. ואפילו אם ברור לו שלא ייתפס על ידי המשטרה, אינו עושה ככל העולה על רוחו.

וכמו שמסופר על רבי יצחק לוי מברדיצ'וב זצ"ל, שבליל הסדר, שלח מספר מחסידיו לחפש בעיר בגדי משי שנאסר באותה תקופה לסחור בהם. אחר זמן קצר, חזרו החסידים והשיגו בגדי משי אלו. משחזרו, שלחם שוב, וביקש מהם להביא לו חמץ בבעלות של אדם יהודי.

אחרי חיפוש לא קצר, חזרו כשידיהם ריקות: "אין חמץ לשום יהודי באזור!". 

קם רבי לוי יצחק על רגליו, הביט לשמים וקרא: "ריבונו של עולם, התבונן באופיו יוצא הדופן של עמך הנבחר: עם ישראל. הקיסר הרוסי, שליט רב עוצמה עם מערך של כוחות כולל חיילים כלי שיט ובתי כלא כדי לאכוף את צווים, אבטח את גבולותיו, הציב שומרים כדי למנוע יבוא לא חוקי של סחורות, אך סחורות אסורות נכנסות בחופשיות ונמכרות בגלוי. אתה, ציווית בתורתך שלא יהיה ליהודי חמץ בביתו, ללא גבולות פיזיים וללא שומרים, והנה בערב פסח לא נמצא שום שמץ של חמץ בבעלות של אדם יהודי!"

וראה עוד בהרחבה בספר "המדריך המלא לחינוך ילדים", הרב זמיר כהן, פרק "הצבת גדרים וגבולות".

התבוללות

מצוי שפעמים וההורים אכן מבינים כי בית הספר בו הילד לומד אינו כפי שהיו רוצים מבחינה תורנית, אך מטעמי נוחות וכדומה משאירים אותו שם.

אך הנה, הילד גדל ומתבגר, יוצא לעסקים בחו"ל, ופעמים רבות מכיר שם גויה, ומחליט להינשא לה, ובכך גודע את השושלת היהודית.

וההורים הסבורים כי מה שברור להם שלא עושים, יהיה ברור גם לילד, מופתעים מהעובדה בה בנם בחר בדרך אחרת. הם מוצאים את עצמם במצב של צער עמוק עם המציאות שבנם בחר להתבולל בקרב עמים אחרים בשל חוסר חשיפה ליידע ולערכים יהודיים. הבנה זו מותירה אותם חסרי אונים, ללא יכולת להשפיע על בחירותיו או למנוע את התבוללותו.

התמודדות בחיים

שיטת החינוך של התרבות המערבית שחדרה למרבה הצער לעמנו, מרגילה ומחנכת את הילד עוד משחר ילדותו(!) לנצל את העולם הזה עד תום, כאשר מצוי שרק המשטרה היא הסיבה לגבול.

וזוהי הסיבה העיקרית לדכדוך הפנימי ולעצבות הנפשית הנפוצים כל-כך בקרב צעירים חניכי בתי הספר והבוגרים שאינם מתחנכים על פי דרכה של תורה, וחוסר היכולת של רבים מאחינו אלה, קרבנות התרבות המערבית, להתמודד עם קשיים בחיים. שכן אדם שהורגל וחונך להתייחס לנהנתנות החומרית כאל תכלית החיים, יאבד מיד את שמחת החיים ואף את הסיבה לחיות(!) כאשר יחסרו לו מילויי התאווה, הכסף, והנאות העולם.

אולם בדרך התורה הקדושה, ההורים והמורים, אם הם יראי שמים באמת, משמשים דוגמא חיה לחיים בעלי תכלית רוחנית נצחית, ולעמידה בגדרים ובגבולות גם כאשר אין רווח או הפסד גשמי בצדם, אלא רק מפני שאלה הן מצוות התורה וערכי היהדות. הם יוותרו לעיני ילדיהם גם לצורך עצמם על שלגון קר ביום קיץ חם, רק משום שאין לו הכשר ראוי. הם יעצרו את שטף הדבור באמצע משפט כדי שלא להיכשל באיסור לשון-הרע. והם אף ישאילו חפץ לשכן אף על פי שהוא לא עשה כן כשהתבקש אתמול, משום שהתורה אוסרת להתנקם.

ואשרי ההורים אשר השכילו והצליחו להביא את ילדיהם בעבודה רבת שנים להכרה ברורה כי הטוב האמיתי נעוץ בחיים הנכונים על פי הגדרים והגבולות אשר לימדנו הבורא יתברך לחיות במסגרתם לטוב לנו. למן שבת, תפילין, צדקה, חסד, לימוד תורה וכו', ועד אכילת הטוב והראוי, שמירת הגוף מסכנה, נתינה ונטילה במידה הנכונה ובעיתוי הנכון, שמירת איכות הסביבה וסדר בכל ענין (תמצות דברי הרב זמיר כהן בספרו "מפתחות לחיים" עמ' 252).

בנוסף לכך, בבתי-ספר התורניים מלמדים על כך ש"כל דעביד רחמנא לטב עביד [כל מה שעושה הקדוש ברוך-הוא, לטובה הוא עושה]", ועל הביטחון בה' - שמספיק לאדם השתדלות סבירה וה' כבר דואג לסדר את כל העניינים בצורה הטובה ביותר עבורו, וממילא אין לו יותר מה לחשוש או לדאוג. כך גם מלמדים על כך שבעת צרה או משבר פונים ישירות לבורא עולם ומתפללים אליו. ואו אז נפש הילד נעשית בריאה ושמחה יותר, שכן יש לו "ארגז כלים" להתמודדות.

מחפשים בית ספר תורני לילדיכם?

צרו קשרבטלפון עםארגון "לב לאחים"1800-550-300ותקבלו ללא תשלום מידע מקיף על בתי ספר תורניים באזור מגוריכם, הכוונה וייעוץ בבחירת בית הספר המתאים ביותר לילדיכם, וליווי ותמיכה לאורך כל תהליך הרישום.