ארחות צדיקים הוא אחד מספרי המוסר החשובים ביהדות. הספר מעמיד במרכזו את העבודה על תיקון המידות, דהיינו על תכונות האדם והנהגותיו, כבסיס לחיי תורה ומצוות.הספר מכיל פרקים עבור למעלה מ-20 מידות, וכן על הנהגות בסיסיות כגון לימוד תורה, יראת שמים ותשובה.

הספר נחשב לאחד מספרי היסוד בארון הספרים היהודי, ועם זאת - מחברו של הספר אינו ידוע. הוא משלב בדבריו מובאות רבות מהרמב"ם, חובות הלבבות ואורחות צדיקים כך שברור שהמחבר חי בתקופה מאוחרת יותר. מעותקים קדומים שנמצאו אנו יודעי כי המחבר חי במאה ה-14 או במאה ה-15, אבל נכון היום לא ניתן לתארך את כתיבת הספר באופן מדויק יותר.

אורחות צדיקים - הקדמה

המחבר פותח את הקדמת הספר בציטוט מתוך דברי שלמה המלך בספר קהלת אודות חשיבותה של יראת האלוקים ושמירת מצוותיו.

כה דבריו:

"סוף דבר הכל נשמע, את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם" (קהלת יב יג). זה הפסוק אמרו שלמה המלך, והוא היה חכם מכל האדם, והיה מלך על התחתונים ועל העליונים (מגילה יא ב). ואחר שראה כל המעשים, וניסה כל הדברים, והודיע לעולם כמה חכמות, חתם כל דבריו ואמר: סוף של כל דבר הוא יראת השם".

מדגיש המחבר כי המלצתו של שלמה המלך אודות החשיבות לירא את ה' הינו דווקא כיוון שהוא היה חכם מכל אדם, ומלך על העליונים והתחתונים.

המחבר מצטט את דברי שלמה המלך במקומות נוספים אודות חשיבותה של יראת שמים:

"וכן התחיל במשלי (משלי א ז): "יראת ה' ראשית דעת"; וסיים (משלי לא ל): "אשה יראת ה' היא תתהלל".

מציין מחבר הספר כי אילו אדם אחר היה אומר כי יראת שמים היא הנקודה החשובה ביותר, דבריו לא היו מתקבלים על הציבור. אך שלמה המלך, שהיה העשיר מכל אדם, החכם ביותר ומלך – הוא אומר מה הדבר החשוב ביותר, בו עלינו להתמקד בכל חיינו.

כה דבריו:

"ואילו אדם אחר היה מזהיר אותנו על יראת שמים – לא היו דבריו מקובלים על העולם, כי העולם היו אומרים: עבור שאין לו עניין אחר, והוא פנוי – לכך מזהיר על יראת השם. אלא שלמה המלך, שהיה עשיר מכל האדם, דכתיב (מלכים א י כז): "ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים", והיה חכם מכל ומלך, כדכתיב (מלכים א ה יא): "ויחכם מכל האדם" – לו נאה לומר "הבל הבלים הכל הבל" (קהלת א ב)".

הוכחה נוספת לכך שעלינו לעסוק בעיקר ביראת שמים נלמדת ממשה רבנו, שהיה אבי כל החכמים והנביאים:

"ואין לעסוק אלא ביראת שמים. וכן משה רבינו עליו השלום, אב כל החכמים והנביאים, כתב בתורה (דברים י יב): "ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך? כי אם ליראה את ה' אלוקיך". וכן דוד המלך עליו השלום אמר (תהלים קיא י): "ראשית חכמה יראת ה''".

10 עובדות על הספר "אורחות צדיקים"

לאחר שהוכיח משלמה המלך וממשה רבנו את חשיבותה של יראת שמים, ממשיך המחבר ומתייחס למעלת האדם, מבחר הברואים שבאר ה' בעולם, וכל מה שברא ה' בעולם הזה – הינו למען האדם:

"ומפני שאנו רואים את האדם שהוא מבחר הברואים אשר ברא האל בעולם התחתון, כי הוא מתוקן בצלם אלהים ובצורתו, ונאה במלאכתו מכל הברואים, ויש בו הנשמה המתבוננת סוד העליונים והתחתונים – מכל זה ידענו שהוא עניין כל הכוונות מזה העולם; וכל מה שנברא בעולם הזה – הכל לצרכו. ועל זה ניתנה לאדם תורת אמת, להורותו הדרך הישרה, כי האדם הוא חביב מאוד לפני השם".

כהוכחה לדבריו מבאר המחבר את העובדה כי המלאכים מסייעים לאדם הצדיק:

"כי אנו רואים שהמלאכים משתמשים בצרכי האדם הצדיק, כמו שידענו מאברהם אבינו, וכן יצחק; ויעקב אמר (בראשית מח טז): "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים", וכתיב (הושע יב ה): "וישר אל מלאך ויוכל". ודניאל אמר (ו כג): "אלהי שלח מלאכה, וסגר פם אריותא ולא חבלוני". ועוד מצינו שבא מלאך לעזרת הצדיקים, דכתיב (מלכים ב יט לה): "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור", ורבים כאלה".

המחבר מדגיש כי יש אנשים הגדולים במעלתם על פני שאר בני האדם, כיוון שתיקנו את נשמתם – והגבירו את חכמתם על תאוותם:

"וכבר ידענו כי יש אדם שיש לו יתרון הרבה על שאר בני אדם, עד שאדם אחד שווה מניין רב מבני אדם אחרים, אף על פי שהם בדמות אחת ויסוד אחד להם. אלא שנפשו של זה עלתה אל המעלות העליונות יותר מנפשו של זה, כי זה המשיל חכמתו על תאוותו; וזה הגרוע המשיל תאוותו על חכמתו, והולך כל ימיו במחשכים, וממשש כעיוור באפילה".

לסיכום, מן הדברים עולה כי על האדם להשקיע את עיקר מגמתו בקניית מידת יראת שמים. בנוסף, על האדם להבין כי כל אשר נברא בעולם - נברא עבורו, ואף המלאכים מסייעים לאדם הצדיק. כמו כן, אדם צדיק הממשיל את חכמתו על תאוותו הינו ראוי יותר מאשר אדם הממשיל את תאוותו על חכמתו.

הרב זמיר כהן על חשיבות תיקון המידות: