"המחבל אמר לי 'עוד מילה ואת מתה'": הסיפור המדהים של מורן, שנחטפה 3 פעמים

מורן סטלה ינאי היא אחת החטופות ששוחררו. בימים האחרונים היא הגיעה בפעם הראשונה לחניון בקיבוץ רעים שממנו נחטפה, והיא מספרת כי המראות והריחות עדיין זכורים לה היטב. בראיון לחדשות 12 היא מספרת מה עבר עליה בשבי ועל החיים שאחרי.

"הרעש של הפיצוצים, ריח העשן והקטורת והיובש בפה, הכול מאוד זכור", סיפרה והוסיפה: "כשהתחילו היריות, נכנסתי אוטומטית להתקפי חרדה בלתי פוסקים, וכל הזמן אמרתי לעצמי בראש שזה ייפסק עוד מעט - אבל זה לא נפסק. שמענו צעקות בערבית וזה לא היה ברור, אבל שמענו שזה רץ לכיווננו ונכנסנו לאיזשהו נקיק. שכבנו על הרצפה, חשופות לגמרי, ואסור לזוז או לנשום. אני זוכרת שניסיתי להגיע עם הזרת, ממש ניסיתי להגיע עם הזרת לחולצה, להגיד לה שאנחנו חשופות. אבל אז שמעתי 'קוקו'. ממש ככה. הרמתי את הראש וראיתי קבוצת מחבלים ואז הם התחילו לצעוק 'אללה אכבר'".

בשלב הבא היא מצאה את עצמה נחטפת לעזה. "אני יודעת כמה מילים בערבית וניסיתי לשחק על הערבית הזאת ולהגיד שאני ערביה. הראיתי למחבל את השרשרת שלי שקיבלתי מהספק שלי ממצרים, שכתוב עליה את שמי בערבית, ולא הפסקתי לצעוק להם 'איסמי סטלה, איסמי סטלה'. אחרי הרבה ניסיונות ומניפולציות, המחבל החליט לשחרר אותה. "כשהמחבל הזה הלך, הגיעו עשרה מחבלים נוספים, ובשלב הזה הוא נעלם כלא היה".

המחבלים הבאים החליטו שהיא נשארת איתם, אך היא נתנה להם שרשרת בתמורה לשחרורה ויצאה שוב לחופשי, לפני שנחטפה בפעם השלישית על ידי מחבל אחר, הפעם ללא השרשרת ש"הגנה" עליה. "הם גררו אותי", היא משחזרת. "הם הסתובבו, צעקו, נתנו מכות, ואז אחד צילם אותי. ופתאום עבר מסק"ר בשמיים וזה היה המסק"ר היחידי שראיתי כל החמש שעות האלו. הרמתי את הראש, והתפללתי שיפיל פצצה ואמרתי 'תפיל, תפיל, תפיל', ואז קיבלתי סטירה מהמחבל שצעק 'אסור'".

"המטרה שלהם, בראש ובראשונה, זה לשבור אותך", הוסיפה. "קודם כול נפשית, אחרי זה פיזית, וזהו. את לא קיימת, את הופכת להיות חומר בידיים שלהם. היה יום אחד שהתפרצתי כי ראיתי אותו עומד להיכנס לחדר כי הוא שמע אותי בוכה, ואסור לבכות הרי, אז ישר התכופפתי, חזרתי למיטה וכיסיתי את עצמי מהר בשמיכה. הוא אמר לי 'עוד מילה אחת את מוציאה, ואת מתה'".

אחרי 50 ימים, חברותיה שוחררו אבל היא לא הייתה ברשימה הראשונית. מאוחר יותר, היא שמעה שהיא יוצאת הביתה. "אני מאוד רוצה להאמין שמה שקרה לי יקרה לחטופים בשבי, אותו דבר", סיכמה. "שהם יצאו ועוד כמה חודשים הם ישבו פה ויגידו לך כמה הן חזקות ושהם שרדו את הכול. אני באמת רוצה להאמין בזה - וכדי שאני אוכל להמשיך את המשימה הזאת, אז אני צריכה עוד כמה אנשים שיאמינו איתי שזה באמת יכול לקרות".