סיפורי ילדים
אֵיךְ סוּסִים חַלָּשִׁים מַצְלִיחִים לָצֵאת מִבֹּץ טוֹבְעָנִי?
אמיתי המספר בסיפור מופלא: סוסים בבוץ
- עולם הילדים
- כ"ה אייר התשפ"ד
הַאִם כְּבָר הִזְדַּמֵּן לָהֶם הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ טוֹב עִם הַחֲבֵרִים, אוֹ הָאַחִים? שִׁמְעוּ מָשָׁל יָפֶה, שֶׁיַּכְנִיס בָּכֶם עוֹד רָצוֹן שֶׁכַּזֶּה.
לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, הָיָה אִישׁ עָשִׁיר שֶׁאָהַב סוּסִים. הָיוּ לוֹ סוּסִים חֲזָקִים מִכָּל מִינֵי אֲרָצוֹת. בְּיוֹם חָרְפִּי אֶחָד יָצָא הֶעָשִׁיר לַדֶּרֶךְ בְּכִרְכָּרָה רְתוּמָה לְסוּסִים, וְהִצְלִיף בָּהֶם לִדְהֹר מַהֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר. בִּגְלַל הַגְּשָׁמִים שֶׁיָּרְדוּ, הַדֶּרֶךְ הָיְתָה בֻּצִּית וּמְלֵאָה שְׁלוּלִיּוֹת. פִּתְאוֹם נֶעֶצְרָה הַכִּרְכָּרָה בְּבַת אַחַת, וְשָׁקְעָה בַּבֹּץ טוֹבְעָנִי. הַסּוּסִים זָזוּ לְכָל כִּוּוּן, מְנַסִּים לְהַמְשִׁיךְ קָדִימָה, אֲבָל הַבֹּץ הָיָה דָּבִיק, וְהַגַּלְגַּלִּים שֶׁתְּקוּעִים בְּתוֹכוֹ לֹא זָזוּ.
הֶעָשִׁיר הִצְלִיף בַּסּוּסִים, "קָדִימָה! רוּצוּ! אַתֶּם סוּסִים חֲזָקִים! קָדִימָה!". אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא עָזַר, הַכִּרְכָּרָה נִתְקְעָה בַּבֹּץ.
הִסְתַּכֵּל הֶעָשִׁיר אֶל הָאֹפֶק, וְרָאָה אִכָּר יוֹשֵׁב בַּעֲגָלָה עִם שְׁנֵי סוּסִים, רָזִים וּזְקֵנִים, שֶׁהוֹלְכִים לְאַט בַּשָּׂדֶה.
"הֵיי! אִכָּר! תּוּכַל לַעֲזֹר לִי לִדְחֹף אֶת הַכִּרְכָּרָה הַתְּקוּעָה?".
הִתְקָרֵב הָאִכָּר, הִסְתַּכֵּל עַל הַכִּרְכָּרָה, עַל הַסּוּסִים וְעַל הֶעָשִׁיר, וְאָמַר: "אֲנִי מוּכָן לַעֲזֹר לְךָ, בִּתְנַאי שֶׁהַסּוּסִים שֶׁלִּי יִהְיוּ קְשׁוּרִים לַכִּרְכָּרָה".
"בִּמְקוֹם הַסּוּסִים שֶׁלִּי?", הִתְפַּלֵּא הֶעָשִׁיר מְאוֹד, "הֲרֵי הֵם רָזִים וְחַלָּשִׁים כָּל כָּךְ! תִּרְאֶה אֶת הַשְּׁרִירִים שֶׁיֵּשׁ לְכָל סוּס שֶׁלִּי!".
"אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, רַק כָּךְ אוֹצִיא אֶת הַכִּרְכָּרָה שֶׁלְּךָ מֵהַבֹּץ".
"בְּסֵדֶר, אֲנִי מְמַהֵר מְאוֹד. תִּרְתֹּם אֶת הַסּוּסִים שֶׁלְּךָ".
הָאִכָּר רָתַם אֶת שְׁנֵי הַסּוּסִים הָרָזִים, יָשַׁב עַל הַכִּרְכָּרָה וְהִצְלִיף בְּאַחַד הַסּוּסִים. מִיָּד קָפְצוּ שְׁנֵי הַסּוּסִים וְהִשְׁתּוֹלְלוּ, מְרִימִים אֶת הָרַגְלַיִם שֶׁלָּהֶם וְזָזִים לְכָל עֵבֶר. הָאִכָּר הִצְלִיף בַּסּוּס הַשֵּׁנִי, וְהַסּוּסִים הֵרִימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם גָּבוֹהַּ יוֹתֵר, נָעִים קָדִימָה עוֹד וָעוֹד, וּמָשְׁכוּ אֶת הַכִּרְכָּרָה הַחוּצָה מֵהַבֹּץ!
"מָה?! אֵיךְ עָשִׂיתָ אֶת זֶה?", הִתְפַּלֵּא הֶעָשִׁיר, "אֵיךְ סוּסִים חַלָּשִׁים הִצְלִיחוּ, וְהַחֲזָקִים שֶׁלִּי לֹא?".
"אַסְבִּיר לְךָ", אָמַר הָאִכָּר. "הַסּוּסִים שֶׁלִּי הֵם אַחִים, תָּמִיד בְּיַחַד. אִם אֶחָד מְקַבֵּל מַכָּה – גַּם לָאָח שֶׁלּוֹ כּוֹאֵב. הוּא יַעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁהָאָח הַשֵּׁנִי לֹא יִצְטַעֵר. לָכֵן הֵם יִפְעֲלוּ בְּכוֹחַ גָּדוֹל מְאֹד כְּדֵי לְהִתְרַחֵק מֵהַכְּאֵב. אֲבָל הַסּוּסִים שֶׁלְּךָ – מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת, וְלֹא אִכְפַּת לָהֶם זֶה מִזֶּה. גַּם אִם אֶחָד מְקַבֵּל מַכָּה – הָאֲחֵרִים לֹא יָזוּזוּ בִּגְלָלוֹ".
כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ, עַם יִשְׂרָאֵל, אַחִים אֲנַחְנוּ. כְּשֶׁמַּרְגִּישִׁים אֶת צַעֲרוֹ שֶׁל יְהוּדִי אַחֵר – פּוֹעֲלִים בִּשְׁבִילוֹ, עוֹזְרִים לוֹ, וְכָךְ עַם יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא מִכָּל בֹּץ.