שבת
לא לפגוע באחר, או לא לפגוע בעצמי?
"ניסיתי להסביר וחשבתי שזה יהיה מובן שאין כאן משהו אישי, אבל היא נפגעה"
- הידברות
- פורסם כ"ו אייר התשפ"ד
(צילום: דוד כהן / פלאש 90)
דילמה מוסרית לדיון משפחתי
יוסי סגר אחריו את דלת ביתו, וירד בצעדים איטיים במורד המדרגות. הוא ידע שלא יצליח לחמוק, וגם הפעם הוא יעבור ליד השכנים המתפללים, עם מבטיהם הבלתי מרוצים. הוא הרגיש שהם כועסים עליו בגלל שהוא לא מצטרף למניין שאותו הם מארגנים בכניסה לבניין בכל מוצאי שבת. הוא מעדיף להתפלל דווקא בבית-כנסת, שם התפילות מתקבלות יותר. האם עליו לוותר על איכות תפילותיו רק כדי לרצות את השכנים? מצד שני, הוא מרגיש שחוסר ההצטרפות שלו למניין של הבניין יוצר רושם של התנשאות ותחושת עליונות על השכנים, כמעין אמירה של "זה לא טוב מספיק בשבילי".
יוסי סיפר על ההתלבטות שלו לחברו אבי, ששיתף אותו ואמר: "אני מבין מאוד את ההתלבטות שלך, גם לי יצא להיכנס לסיטואציות לא נעימות מהסוג הזה, שאתה מתלבט בין לבחור במה שחשוב לך לבין הרצון לא לפגוע באחר. יש לי דודה מבוגרת, שבכל פעם כשהיא פוגשת אותי, היא באה ללחוץ לי את היד. פעם ניסיתי להסביר לה שהדבר אסור מבחינה הלכתית. חשבתי שאם היא תבין שאין כאן משהו אישי, אלא איסור הלכתי, היא תקבל את זה בהבנה. להפתעתי, היא נעלבה מאוד".
יוסי הנהן בהבנה, "זו באמת בעיה לא פשוטה", אמר. "יש לי חבר שבכל פעם כשהוא חולה, הוא מבקש ממני לבוא אליו ולהשלים לו את חומר הלימוד שהפסיד. אני לא רוצה לבוא אליו, בגלל שאני מפחד להידבק ממנו. הבעיה היא שאני לא יכול להגיד לו את זה בצורה ישירה, בגלל שהוא טיפוס רגיש, והוא היה נפגע מזה. מה עושים בסיטואציות כאלה? מצד אחד, אני לא רוצה לפגוע באף אחד, ומצד שני אני לא רוצה להזיק לעצמי כדי לרצות את האחר". מה דעתכם? מה הדבר הנכון לעשות?
תשובה
מובא בגמרא במסכת תענית על רבי אלעזר בן רבי שמעון שדרש: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז". לקנה יש מצד אחד את מעלת ה"איתנות" של ארז, אשר איננו זז, אך כשיש רוח - הוא מתכופף, גמיש וסובלני. רבי אלעזר מביא כי המעלה הגדולה ביותר היא שאדם אינו זז מעמדותיו, ויחד עם זאת גם אינו פוגע באף אחד.
מספרים על הרב מפוניבז' זצ"ל, כי באחת מנסיעותיו לחו"ל ביקשו הנשים הזקנות להושיט את ידיהן לברכו לשלום. הוא יכול היה להיות "קשה כארז" ולהסביר לכל אחת שיש במעשה זה איסור, ואולי היה פוגע בכמה נשים שלא היו מבינות, אך העדיף להיות "רך כקנה". הוא הסיר מגבעתו מעל ראשו לפני כל אישה אשר רצתה ללחוץ את ידו, החזיק את המגבעת בשתי ידיו וקד לה קידה לשלום.
מספרים על רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"לכי פעם התיישבה לידו באוטובוס אישה, והוא לא רצה לפגוע בה ולעבור לשבת במקום אחר. הוא השתמש במידת "רך כקנה". הוא ירד בתחנה הסמוכה, ואחר כך צעד מרחק גדול ברגל עד למקום אליו היה אמור להגיע.
בעיות כאלו מופיעות הרבה פעמים, וכדאי תמיד למצוא את הדרך של "רך כקנה". כן גם בדיון שבו אנו עוסקים, העצה היא מצד אחד לא לזוז כהוא זה מרוח ההלכה, ומצד אחר להשתדל שלא לפגוע בזולת. כך לדוגמא במקרה של ידידו החולה של יוסי, נציע לו למצוא הסבר אשר יספק את ידידו, כך שמצד אחד לא יצטרך לבקרו, ומצד אחר לא יפגע בחברו.
תרגיל שבועי למשפחה
התבוננו אם ישנן מצוות שייתכן שאתם עושים תוך כדי פגיעה בזולת, וחשבו כיצד אפשר לקיימן באופן של "רך כקנה".
מתוך הספר "חובת האדם בעולמו - סוגיות במוסר ובמידות לכל המשפחה". לרכישת ספרי הסדרה היכנסו להידברות שופס או חייגו 073-222-1250