אם תאהבי – תבקשי. דבר שאת אוהבת, את מבקשת

שאלה: האם את אוהבת שמבקרים אותך? אני כמעט בטוחה שלא. כי האדם בטבעו לא אוהב ביקורת, לא אוהב!

והנה, באים חז"ל בפרקי אבות ומייעצים לנו לאהוב את התוכחות.

ובכן, איך אפשר לאהוב תוכחות? ואת יודעת, הן מגיעות בכל מיני דרכים – ישירות, סמויות, בעיניים נעוצות, וכן, לפעמים הן נאמרות דווקא ממישהו שלא ציפינו שיעשה את זה, ואז העלבון והפגיעה כואבים ומבעבעים הרבה הרבה זמן.

אחותי (וזו לא תוכחה), אחת הסיבות שבגללה קשה לך לקבל תוכחת, היא מפני שבדרך כלל כאשר מבקרים אותך, את לא מוכנה לזה רגשית. זה כמעט תמיד תופס אותך לא מוכנה.

אבל אם את היא זו שמבקשת את הביקורת, אם את חפצה שיוכיחו אותך, את מסוגלת לעמוד מולה ולקבל אותה ברוגע.

כאשר חז"ל בפרקי אבות מייעצים לנו לאהוב את התוכחות, הם מעניקים לנו עצה זהב.

אם תאהבי – תבקשי! דבר שאת אוהבת, את מבקשת.

תבקשי אותה, אומרים חז"ל, תבקשי את התוכחה, את הביקורת – לפני שהיא תגיע ותתפוס אותך לא מוכנה.

את רוצה להצליח בחיי הנישואין שלך, את רוצה לזכות לגדל ילדים טובים, את רוצה לתקן את מידותיך, לעבוד את ה' טוב יותר, להתפלל טוב יותר. תבקשי בעצמך את ההדרכה, את הביקורת.

עצה מדהימה מובאת בספר "48 דרכים לחכמה", והיא לבקש משוב מאנשים קרובים ואוהבים, אלה שמכירים אותך היטב היטב. תבקשי ממישהי קרובה שנמצאת איתך זמן רב במשך היום לשים לב אליך, ואז תשאלי אותה, איך הייתי היום?

תני לה להוכיח אותך, ותברכי אותה על כך!

כך גם תזכי לתקן את עצמך, וגם תרגילי את עצמך לקבל ביקורת. והנה קצת זוהר: "ואם בחוקותי תמאסו... (פרשתינו) רבי יוסי פתח, מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו. כמה חביבים ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, שהקדוש ברוך הוא רוצה להוכיח אותם ולהנהיגם בדרך ישרה, כמו אב שאוהב את בנו, ומתוך אהבתו אליו יש בידו שרביט תמיד להנהיגו בדרך ישרה, שלא יסטה לימין ולשמאל. זהו שכתוב כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה...

"כתוב אהבתי אתכם אמר ה'... ואת עשיו שנאתי, משום כך סילקתי ממנו את השרביט, סילקתי ממנו תוכחה, כדי שלא אתן לו חלק בי... (זוהר בחוקותי)

האמיני בלבך שכל מה שאומרים לך, התוכחות, הביקורת – זה הכל מהשם, האנשים הם רק שרביט ביד השם, להדריך אותך, להאיר לך את הדרך והכל מתוך אהבה, כי את אשר יאהב ה' יוכיח (מתוך הספר קום רבי שמעון).