מה קורה שם, אחד מול השני, ברגעים שלא זוכרים בהם על מה בת הקול בדיוק דיברה?

המושג "זיווג משמים", בטהרתו, אומר משהו גבוה מאוד.

הוא אומר, הרי, שיש חיבור מיוחד בין הנשמה הזו לנשמה הזו, המתאחדות יחד תחת חופה אחת, כזו המחפה על שניהם בקדושתה. שהחיבור ביניהם הולך לעשות פעולה מבורכת אצלו ואצלה באישיות, בחיים משותפים, ביחד. תהליך גדילה.

המושג "זיווג משמים", נאמר על אלה, שבגמרא בת הקול מספרת עליהם ארבעים יום טרם יצירתם, שהפלוני הזה מיועד לפלונית הזו. בת הקול יודעת יותר ממשהו על ההסכמה של מסעות הנשמות האלה בחיים, זו לצד זו.

אלא מה? אם הכל היה כזה תות שדה ברמת השרון בתוך מערכות היחסים של כולנו, לא הייתה ליועצים הזוגיים עבודה. מה קורה שם, בכל זאת, אחד מול השני, ברגעים האלה שלא זוכרים בהם על מה בת הקול בדיוק דיברה?

פרשת בהר מאפשרת להבין משהו עמוק מאוד, על עמידה של עם שלם הממתין מנגד, ממול ההר, ומה הוא יהפוך להיות כשיעשה וישמע את התורה הקדושה הזאת. זה לא סתם שחז"ל אומרים לנו "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו", ממולו.

בואו ננסה להבין את התהליך הזוגי המרתק הזה.

בהתחלה, בדיוק ההפך מהשיר ההוא, שמדבר על "כל ההתחלות קשות אבל אחר כך קל יותר", בדרך כלל, תחילתם של קשרים זוגיים, טריים וצעירים – קלה. כל ההתחלות קלות. אחר כך, יכול להיות שיבואו תקופות מאתגרות יותר.

בהתחלה קל, בין היתר, בגלל שתמיד בהתחלות ישנה התלהבות מתרגשת, שנקראת בשפת הטיפול "תאומות".

זה אומר שכל קשר מתחיל מפיסות של שיתופים דומים שאנחנו יודעים למצוא בסמול טוק הראשון שלנו כבני אדם, המחפשים עזרה מנגד. "גם אתה מהרצליה?"; "מה, גם את מפחדת מעכבישים?"; "הי, גם אתה אוהב דיאט ספרייט?".

"תאומות" היא מציאת דברים תואמים המאפשרים קרבה רגשית ראשונית, משהו בשביל להתחיל איתו שיח.

ומה קורה אחר כך? תקפצו עם הזמן קדימה. כמה קדימה שאתם רוצים. קדימה פרטי משלכם. תקפצו ליום שבו מתחיל, זה חלק מהטבע, הוויכוח הלא נעים הראשון.

מה קרה לתאומות? לא קרה לה כלום. היא חיה וקיימת. רק שמה? מתחילות להיות נוכחות גם נקודות של שונות. כנגד. ממול. אלה מילים שיכולות להתפרש אצלנו כשליליות.

אם מישהו אומר משהו אחר ממה שאני חושב, אם מישהי רוצה משהו אחר, בטח אם זה האדם שהתחתנו איתו, זה לפעמים עושה תחושה של "זה נגדי".

זה לוקח זמן, ולפעמים יש צורך גם בסיוע מקצועי להבנת המסע המשותף הזה. אבל אם מדובר בשני אנשים בריאים ויציבים, כל צד, אט-אט, בשקט, מתחיל להבין איך דווקא מה שהכי שונה, מאיים או מפחיד אצל האחר, דווקא מה שעומד נגד או ממול – גרם לפיתוח בתוך עצמנו, ליכולת חדשה לפעול ולהרגיש כמו שתמיד רצינו.

זיווג משמים זה לא אומר שצד אחד משלים את כל החוסרים של הצד האחר דרך תאומות. זה אומר, שהצד שמנגד, ממול ההר, עוזר לי לפתח בעצמי, לגדל בתוכי, אזורים חסרים שחיפשתי שיושלמו בי, כל החיים, על ידי אחרים, הפעם – בעצמי.

זיווג משמים מצליח כשבן או בת הזוג, תוך הקשבה משותפת, נותנים מעטפת המאפשרת, לכל אחד, מתוך השניים, להתפתח מתוך עצמו באופן נעים ונכון. זאת מערכת יחסים למרחקים ארוכים.