1. תכלית בריאת האדם – מצבו בעולם הבא

"האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה, אלא בעבור מצבו בעולם הבא. אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי למצבו בעולם הבא, שהוא תכליתו".

 

2. התאוות החומריות מרחיקות את האדם מה' יתברך

"והנה שָׂמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החומריות, אשר אם יימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי. ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה. כי כל ענייני העולם, בין לטוב בין לרע, הנה הם ניסיונות לאדם".

 

3. אהבה עזה שגורמת לרצון לעשות את רצון ה'

"האהבה - שיהיה נקבע בלב האדם אהבה אליו יתברך, עד שתתעורר נפשו לעשות נחת רוח לפניו, כמו שלבו מתעורר לעשות נחת רוח לאביו או לאימו".

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)

 

4. יש לדקדק בקיום המצוות כאשר מדקדקים בשקילת זהב ופנינים

"וודאי הוא שהדקדוק שידוקדק על עניין המצוות והעבודה, מוכרח שיהיה בתכלית הדקדוק, כאשר ידקדקו שוקלי הזהב והפנינים לרוב יקרם, כי תולדותם נולדת בשלמות האמיתי והיקר הנצחי שאין יקר למעלה ממנו".

 

5. כיצד על אדם השומר מצוות להתייחס למלעיגים עליו?

"ואם יארע לו שימצא בחברת מי שילעג עליו, לא ישית לבו אל הלעג ההוא. אדרבא ילעג על מלעיגיו ויבזם, ויחשוב בדעתו כי אלו היה לו להרוויח ממון הרבה אם היה מניח מה שהיה צריך לזה מפני חבריו שלא ילעיגו, כל שכן שלא ירצה לאבד נשמתו מפני לעג".

 

6. האדם, מטבעו, כבד ועצל

"ותראה כי טבע האדם כבד מאוד, כי עפריות החומריות גס, על כן לא יחפוץ האדם בטורח ומלאכה. ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר עצמו נגד טבעו עצמו, ויתגבר ויזדרז. שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, וודאי הוא שלא יצליח".

 

7. חשיבות הזריזות בקיום המצוות

"חיזוק גדול צריך האדם להתחזק ולהתגבר בזריזות לעשות המצוות, בהשליכו מעליו כובד העצלה המעכבת על ידו. ותראה שהמלאכים משתבחים במידה הטובה הזאת. והנה האדם הוא אדם ולא מלאך, על כן אי אפשר לו שיגיע לגבורתו של המלאך, אך וודאי שכל מה שיוכל להתקרב במדרגתו אליו ראוי הוא שיתקרב".

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)

 

8. טיפ נפלא כיצד לעבוד את ה' בזריזות ובשמחה

"ואמנם מה שיוכל להגביר ההתעוררות הזה, הוא ההסתכלות ברוב הטובות שהקדוש ברוך הוא עושה עם האדם בכל עת ובכל שעה, והנפלאות הגדולות שעושה עמו מעת הלידה עד היום האחרון. כי כל מה שירבה להסתכל ולהתבונן בדברים אלה, הנה ירבה להכיר לעצמו חובה רבה אל הקל המיטיב לו, ויהיו אלה אמצעים שלא יתעצל ויתרפה מעבודתו, כי הרי הואיל ואינו יכול וודאי לגמול לו טובתו יתברך, לפחות יודה לשמו ויקיים מצוותיו".

 

10. שכירים? היזהרו מלגזול את המעביד

"וכבר פטרו את הפועלים העושים אצל בעל הבית מברכת המוציא ומברכות אחרונות דברכת המזון, ואפילו בקריאת שמע לא חייבום לבטל ממלאכתן אלא בפרשה ראשונה בלבד, קל וחומר בן בנו של קל וחומר לדברי הרשות, שכל שכיר יום אסור בהן, שלא לבטל ממלאכתו של בעל הבית, ואם עבר הרי זה גזלן".   

 

11. האם מותר להתפלל בשעת העבודה?

"ולא עוד אלא שאפילו אם עשה מצווה בזמן מלאכתו לא לצדקה תחשב לו, אלא עבירה היא בידו, שאין עבירה מצווה, וקרא כתיב (ישעיהו ס"א): 'שונא גזל בעולה'".

 

12. זהירות רבה מחטאים הנגרמים בעקבות חמדת הממון

כמו שחמדת הממון רבה, כן מכשלותיו רבים, וכדי שיהיה האדם נקי מהם באמת, עיון גדול ודקדוק רב צריך לו.

 

13. זהירות ממאכלות אסורות

"המאכלות האסורות מכניסים טומאה ממש בלבו ובנפשו של אדם עד שקדושתו של המקום ברוך הוא מסתלקת ומתרחקת ממנו. כל אלה, הנקיות בהם צריך דקדוק גדול וצריך חיזוק, כי יש תאוות הלב המתאווה במאכלים הטובים, וחסרון הכיס באיסורי התערובות וכיוצא בזה. ופרטיהם רבים ככל דיניהם הידועים והמבוארים בספרי הפוסקים, והמקל בהם במקום שאמרו להחמיר אינו אלא משחית לנפשו".

 

14. זהירות משנאה, נקמה ונטירה

"גם השנאה והנקמה קשה מאוד להימלט ממנו לב הותל אשר לבני האדם, כי האדם מרגיש מאוד בעלבונותיו ומצטער צער גדול, והנקמה לו מתוקה מדבש, כי היא מנוחתו לבדה.

"על כן לשיהיה בכוחו לעזוב מה שטבעו מכריח אותו ויעבור על מידותיו, ולא ישנא מי שהעיר בו השנאה, ולא יקום ממנו בהזדמן לו שיוכל להינקם ולא ייטור לו, אלא את הכל ישכח ויסיר מליבו כאילו לא היה - חזק ואמיץ הוא, והוא קל רק למלאכי השרת שאין ביניהם המידות הללו, לא אל שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם".

 

15. זהירות במידות

"אמנם כמו שדיברנו במצוות שהיה הצורך בם יותר, דהיינו ממה שרגילות בני האדם להיכשל, כן נדבר במידות: בראשיות הצריכות עיון יותר מפני רגילותנו בם והם: הגאווה, הכעס, הקנאה והתאווה".

 

16. זהירות ממידת הגאווה

"ואמנם גאים כאלה, אף על פי שלכאורה מראים עצמם ענווים, לא יבצרו מכשולות להם שבלי ידיעתם תהיה מתגלית גאוותם כלהבה היוצאת מבין החרסים. וכבר משלו חז"ל (מדרש רבה פרשת קרח) משל לבית מלא תבן, והיה בבית חורין, והיה התבן נכנס בהם, לאחר ימים התחיל אותו התבן שהיה בתוך אותם החורין יוצא, ידעו הכל כי היה אותו בית של תבן. כן הדבר הזה, שלא יוכלו תמיד להסתיר את עצמם, ומחשבתם הרעה תהיה ניכרת מתוך מעשיהם, אך דרכיהם הם בענווה פסולה ושפלות מרומה".

 

17. איך ניתן להתגבר על מידת הקנאה?

"ואמנם לו ידעו ולו יבינו כי אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלא נימא (יומא ל"ח) והכל כאשר לכל מה' הוא, כפי עצתו הנפלאה וחכמתו הבלתי נודעת, הנה לא היה להם טעם להצטער בטובת רעיהם כלל. והוא מה שיעד לנו הנביא על הזמן העתיד, שלמען תהיה טובת ישראל שְׁלֵמָה, יקדים הקדוש ברוך הוא להסיר מלבבנו המידה המגונה הזאת, ואז לא יהיה צער לאחד בטובת האחר, וגם לא יצטרך המצליח להסתיר עצמו ודבריו מפני הקנאה".

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)

 

18. תאוות הכבוד

"כללו של דבר, הכבוד הוא הדוחק את לב האדם יותר מכל התשוקות והחמדות שבעולם, הנה אילולי זה כבר היה האדם מתרצה לאכול מה שיוכל, ללבוש מה שיכסה ערוותו, ולשכון בבית שתסתירהו מן הפגעים, והיה פרנסתו קלה עליו ולא היה צריך להתייגע להעשיר כלל. אלא שלבלתי ראות עצמו שפל ופחות מרעיו, מכניס עצמו בעובי הקורה הזאת, ואין קץ לכל עמלו. על כן אמרו רבותינו ז"ל (אבות פרק ד'): 'הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם'".

 

19. היבדלות מן החומר

"ההשתדלות הוא שיהיה האדם נבדל ונעתק מן החומריות לגמרי, ומתדבק תמיד בכל עת ובכל שעה באלוהיות".

 

20. אדם קדוש נחשב כמשכן, כמקדש וכמזבח

"אך הקדוש, הדבק תמיד באלוהיו ונפשו מתהלכת בין המושכלות האמיתיות באהבת בוראו ויראתו, הנה נחשב לו כאילו הוא מתהלך לפני ה' בארצות החיים עודנו פה בעולם הזה. והנה איש כזה הוא עצמו נחשב כמשכן, כמקדש וכמזבח וכמאמרם ז"ל (בראשית רבה פ"ב): "ויעל מעליו אלוהים" (בראשית ל"ה) - "האבות הן הן המרכבה". וכן אמרו: "הצדיקים הן הן המרכבה", כי השכינה שורה עליהם כמו שהייתה שורה במקדש, ומעתה המאכל שהם אוכלים הוא כקרבן שעולה על גבי האישים, כי וודאי הוא שיהיה נחשב לעילוי גדול אל אותם הדברים שהיו עולים על גבי המזבח, כיון שהיו נקרבים לפני השכינה, וכל כך יתרון היה להם בזה, עד שהיה כל מינם מתברך בכל העולם, וכמאמרם ז"ל במדרש, כן המאכל והמשתה שהאיש הקדוש אוכל, עילוי הוא למאכל ההוא ולמשתה ההוא, וכאילו נקרב על גבי המזבח ממש".

צפו בדבריו של הרב אורי זוהר: "גם אני בתור בעל תשובה, עד שלא גיליתי את 'מסילת ישרים' ו'דרך ה'' – הייתי מבולבל":