שופט הגביל את צו הפסקת השידורים, אל-ג'זירה עשויה לפעול מחדש בישראל

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט שי יניב, אישר היום חלקית את הוראותיו של שר התקשורת, שלמה קרעי, להפסקת שידורי ערוץ אל-ג'זירה וסגירת משרדיו בישראל. המדינה ביקשה צו ל-45 ימים, עד לסיום חקיקת החוק, והשופט חתם על צו ל-35 ימים בלבד, שנכנס לתוקף רטרואקטיבית מהחמישי במאי. המשמעות: אם לא תתקבל החלטה אחרת, והמדינה לא תאשר את החוק, אל ג'זירה ישובו לשדר בעוד קצת יותר משבוע.

הפנייה לבית המשפט לאישור הצו נעשתה באישור היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שהגישה חוות דעת התומכת בסגירת הערוץ. הבקשה הוגשה מכוח סעיף 5 לחוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה.

הוראותיו של שר התקשורת ניתנו בהסכמת ראש הממשלה, ובאישור הממשלה, לאחר ששוכנעו על סמך חוות דעת של גורמי הבטחון כי התכנים המשודרים באל-ג'זירה בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה. ההוראות נמסרו לספקיות התוכן חברות הוט ויס, לספקיות הגישה לאינטרנט ולחברת אל-ג'זירה בחמישי במאי, ובמקביל נסגרו משרדי הערוץ במלון אמבסדור בירושלים, ונתפס ציוד אשר שימש לאספקת תכני הערוץ. בהמשך, נתפס ציוד נוסף, במשרדים בנצרת.

עו"ד שירי רום ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה בקשה לאישור ההוראות על-ידי בית-המשפט, בהתאם לקבוע בחוק. בית המשפט קבע היום כי הוצגו בפניו "ראיות משכנעות, ברורות וחד משמעיות, בדבר הקשר ההדוק לאורך זמן בין חמאס לבין ערוץ התקשורת אל-ג'זירה, תוך שארגון הטרור מקדם את מטרותיו באמצעות הערוץ. השידורים כללו תכני הסתה מובהקים, תיאורים בזמן אמת על מיקום כוחות צה"ל ועוד".

השופט יניב כתב בהחלטתו: "לא הרי ימי שלום כימי מלחמה. המחוג הדק המסמן את נקודת האיזון בין כלל השיקולים מוסט בשים לב למורכבות הייחודית בתקופת מלחמה. אכן, לחופש הביטוי חשיבות מיוחדת בשעת מלחמה. אולם כאשר קיימת פגיעה משמעותית בביטחון המדינה – ניתנת הבכורה לשיקול האחרון, שכן כמובא לעיל, 'זכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי'".

בג"ץ דן בבקשה לבטל את הצווים

במקביל להחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב החלו בג"ץ לדון בעתירת האגודה לזכויות האזרח, הדורשת לבטל את חוק "אל-ג'זירה". נציגת העותרים טענה בדיון כי בהוראת השעה "יש פגיעה בחופש הביטוי ובעצמאות מערכת המשפט ושלטון החוק. יש פגמים חוקתיים בחוק, יצרו מנגנון המאפשר לעמדות פוליטיות לגבור על עמדות ביטחוניות. בחוק הכניסו דרך חליפית שמי שמחליט זה שר התקשורת וראש הממשלה. אחרי שב-2 במאי השר הביא לקבינט את הבקשה להטלת צווים על 'אל-ג'זירה', וגורמים ביטחוניים התנגדו, כך לפי דיווחים בתקשורת, ההחלטה התקבלה במישור הפוליטי שלושה ימים לאחר מכן על ידי שרים. המטרה היא ענישה – לפגוע בקו סיקור – ולא הגנה על ביטחון המדינה".

השופט אלכס שטיין ציין כי "זה קיים בהרבה חוקים, שראש הממשלה מקבל החלטות מאוד משמעותיות. לא נזרוק את החוק בהנחה שגבירתי צודקת שיש כאן חריגות. ביקורת שיפוטית על חקיקה יכולה להיות שנורמות בהם מעל החוק – זה לא המקרה. יש אינטרס, נניח של BDS, שזה יכול לגרום לפגיעה בביטחון המדינה – למשל שלא ימכרו לנו נשק. זכותה של המדינה להאמין בביטחון במובן הרחב".

השופטת כנפי שטייניץ שאלה את העותרת: "איזה אמצעי היית נותן בעיניך לבעיה כזו? של הסתה?", נציגת העותרים השיבה: "אם יש עיתונאי שיש לו קשר לארגון טרור, אתה יכול לעצור אותו. הנזק שנגרם אינו מידתי, אתה מונע לשדר תוכני בישול ומזג אוויר".

עורך הדין אבו-חוסיין, המייצג את "אל-ג'זירה", טען כי "החוק נולד לסגור את הערוץ. פנינו למשרד התקשורת וליועצת המשפטית לממשלה, ביקשנו זכות טיעון ולא קיבלנו תשובה. הערוץ ממשיך לשדר מקטאר. רוב העיתונאים שלנו הם אזרחים ישראלים בעלי רישיון עיתונות – לא קיבלו מעולם הערה מהצנזורה או מגורם אכיפת חוק".

נציג המדינה טען: "אין הקלת ראש באמצעים לאורך כל הדרך, אבל הנסיבות הן דרמטיות. בהצעת החוק ובדיונים בכנסת נעשו ניסיונות לשנות איזונים בהצעה, והבענו התנגדות לכך. סברנו שהאמצעי למנוע פגיעה בביטחון המדינה הוא חוק הכרחי עם איזונים. הצנזורה אינה מתאימה במקרה זה כי זה שידורי ערוץ זר. יש פה כל כך הרבה מנגנונים ואיזונים שנועדו להבטיח שהחוק והיישום יהיו מדויקים לצרכים ביטחוניים". לעת עתה נמנע בית המשפט לתת צו ביניים והדיונים בבג"ץ יימשכו.

כזכור, הוראת השעה שעברה בכנסת מסמיכה את שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה והממשלה או ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, להטיל סנקציות על ערוץ זר הכוללות את הפסקת שידוריו על ידי ספקי תכנים ישראליים, הגבלת הגישה לאתר האינטרנט שלו, סגירת משדריו בישראל ותפיסת מכשירים המשמשים לאספקת תכניו, לרבות טלפונים ניידים.