אף פעם לא חשבתי על זה: למה התורה ניתנה דווקא במדבר ולא בירושלים?

ילדים, אני רוצה לספר לכם על טיול ממש לא מהנה שהיה לי. תשמעו, לא היו לי יותר כוחות. ממש רציתי לנוח. אתם יודעים איפה הרב לקח אותי לטיול? דווקא במדבר! הראש שלי טייל במקומות אחרים, ובינתיים, כשהרב הסביר על מסלול הטיול, הוא הבין שאני בכלל עוצר על סלע, מנסה לנוח. שלוש דקות של הליכה זה כבר יותר מדי בשבילי. אמרתי לרב שחם מאוד, ולא פשוט ללכת במדבר. הוא מצידו אמר לי ליהנות מהחוויה של הטבע. איך אפשר ליהנות? אם הייתי הולך לטיול בקניון, במזגן – הייתי נהנה. וחוץ מזה, אמרתי לרב שהנוף ממש משעמם. 

הרב השיב לי שזה הטבע במלוא עוצמתו. הטבע במלוא עוצמתו? מה מיוחד במדבר? אין בו כלום. הכל חום. הרים. חום. הרים. ואז הרב אמר לי משהו שלא חשבתי עליו מעולם. הוא שאל אותי איפה ניתנה התורה, ואני השבתי, כמובן, שהתורה ניתנה במדבר. 'אתה לא חושב שהיה מתאים יותר אולי לתת את התורה במקום מעניין יותר, כמו ירושלים?' 

וואו. באמת, למה התורה לא ניתנה בירושלים? או אפילו בחברון, עיר האבות, או בבאר שבע של אברהם אבינו. למה דווקא במדבר? ואז הרב ענה תשובה מעניינת. זה בגלל שבמדבר יש משהו מיוחד. ה' החליט לתת את התורה דווקא במדבר השומם, כי המדבר הוא הפקר. הוא לא שייך לאף אחד. כך גם התורה. היא לא שייכת לאף אחד. כל מי שרוצה, יכול לבוא וללמוד אותה. דתיים, חילונים, ירושלמים ותל אביבים. פלא גדול. גם אשדודים יכולים ללמוד את התורה. אני כל כך שמח שה' חושב על כל דבר, ולכל דבר יש משמעות. 

הרב הוסיף שהתורה ניתנה במדבר, מחוץ לארץ ישראל, כדי שאף אחד מהשבטים לא יאמר שבחלק שלו ניתנה התורה. התורה שייכת לכולם. זה היופי שבתורה. זה קסם המדבר. אז עכשיו למדתי משהו חשוב ומעניין לקראת פרשת במדבר, ושמחתי לספר לכם מה למדתי. שבת שלום, ילדים!

לפרק המלא היכנסו לעולם הילדים כאן >> 

רוצים לצפות בסדרה המלאה? היכנסו עכשיו לסדרת "בקטנה" עם פושקא והחברים >>