רבינו בחיי עם חידוש נפלא מפרשת במדבר: שתפו משפחה וחברים

"וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת הַלְוִיִּם עַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְעַל כָּל כֵּלָיו וְעַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ הֵמָּה יִשְׂאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְהֵם יְשָׁרְתֻהוּ וְסָבִיב לַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ" (במדבר, א' נ')

רבינו בחיי מתעכב על המילים "ואתה הפקד את הלוויים על משכן העדות", ומביא שני פירושים נפלאים:

1. מדוע נאמר לא לפקוד את שבט לוי? הפסוק מציין את הסיבה – כדי שיהיו משרתי המשכן, וזוהי משימה לפי מעלתם.

"...באור הוא למה שאמר אך את מטה לוי לא תפקוד, ולומר כי מה שלא התפקדו הלוויים בתוך בני ישראל אינו אלא למעלתם, כדי שיהיו משרתי המשכן".

2. כאן לומדים יסוד עצום בעבודת השם, מעצם חשיבות מעשה ההקרבה של בני לוי והשכר שקיבלו על כך.

בני לוי עשו מעשה כאשר התקרבו להשם. מתי? כשקראו "מי לה' אלי" אחרי חטא העגל, ועמדו לצד משה.

כיוון שבני לוי קרבו אל השם, הוא קירב אותם אליו בחזרה, ונתן להם תפקיד חשוב - להיות משרתי המשכן.

הרב שניר גואטה - המעשה שמזעזע את העולמות העליונים

הקרבה קטנה – תגמול גדול

כל מי שמקריב את עצמו מעט לכבוד השם יתברך, זוכה שמקריבין אותו הרבה – כלומר, רבינו בחיי מסביר כי כל הקרבה מצדנו (גם הקטנה ביותר) למען השם, נחשבת, ומזכה בתגמול גדול.

"ובמדרש ואתה הפקד את הלוויים, כל מי שמקריב עצמו מעט מקריבין אותו הרבה.

מניין מבני לוי שקרבו עצמן מעט?

דכתיב (שמות לב) מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני לוי.

לפיכך אמר הקב"ה, הם קרבו אלי, אף אני מקרבן ועושה אותן משרתי וגדולי ביתי, ואיני מפקיד ביתי אלא להם... המה ישאו את המשכן הם הנושאים בנסוע המחנות, והם המשרתים בחנותם".

כיצד מלאך אחד יכול לגבור על 999 מלאכים שמלמדים על האדם חובה - ולהצילו ממוות? הרב ראובן זכאים על העוצמה האדירה שיש במעשה אחד טוב