רמב"ן על פרשת במדבר: דבר תורה קצר ומרתק לשולחן השבת

פרשת במדבר פותחת את ספר במדבר ומספרת על מפקד בני ישראל במדבר סיני, הסדר במחנה ובני לוי שמשרתים את המשכן.

כה נאמר בפרשת במדבר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם... וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקֻדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים".

הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) מפרש את הצורך במפקד בני ישראל בפרשת במדבר, ומעלה מספר סיבות ותובנות לגבי המניין.

לשון הרמב"ן:

"הוצרך הכתוב להגיד מספר הכלל לאחר שהגיד הפרטים, כי נצטווה משה ואהרן שידעו מספר מפקד העם, וידעו מספר כל שבט כי כן דרך המלכים במנותם את העם. ולא הבינותי טעם המצוה הזאת למה ציווה בה הקב"ה כי היה צורך שיתייחסו לשבטיהם בעבור הדגלים אבל ידיעת המספר לא ידעתי למה ציווה שידעו אותו.

"אולי להודיעם חסדו עליהם כי בשבעים נפש ירדו אבותיהם מצרימה ועתה הם כחול הים כך וכך בני עשרים".

"ואחרי כל דבר ומגפה ימנם להודיע כי הוא משגיא לגוים ימחץ וידיו תרפינה וזהו שאמרו רבותינו: 'מרוב חבתם מונה אותם כל שעה'.

"ועוד, כי הבא לפני אב הנביאים ואחיו קדוש ה' והוא נודע אליהם בשמו יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל וזכות הרבים במספרם, וכן לכולם זכות במספר שימנו לפני משה ואהרן, כי ישימו עליהם עינם לטובה, יבקשו עליהם רחמים: 'ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ולא ימעיט מספרכם', והשקלים כופר על נפשותיכם.

"ובמדבר סיני רבה ראיתי כך: 'במספר שמות לגולגלותם', אמר לו הקב"ה למנותם בכבוד ובגדולה לכל אחד ואחד, לא תהיה אומר לראש המשפחה: "כמה במשפחתך" "כמה בנים יש לך", אלא כולהון יהון עוברים לפניך באימה ובכבוד, ואתה מונה אותם.

"ויתכן שנאמר עוד כי היה זה כדרך שהמלכות עושה בבואם למלחמה, כי עתה היו מזומנים להיכנס לארץ ולבוא במלחמה עם מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ועם השאר כולם כמו שאמר (להלן י כט) 'נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה'', והיו משה והנשיאים צריכין לדעת מספר חלוצי צבא המלחמה וכן מספר כל שבט ושבט, ומה יפקוד עליו בערבות מואב במערכות המלחמה כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד אלף וזה טעם "כל יוצא צבא בישראל", כי המנין מפני צבא המלחמה.

"ועוד שיחלק להם הארץ למספרם וידע כמה חבלים יפלו להם מן הארץ הנכבשת להם, כי לולי דבר המרגלים היו נכנסים שם מיד".

הסבר דברי הרמב"ן:

הרמב"ן מדבר על כמה היבטים לגבי הצורך במפקד בני ישראל:

1. דרך המלכים:

המלכים במניינם את העם נוהגים לספור גם את הכלל וגם את הפרטים. כך גם משה ואהרן ציוו לדעת את המספר הכללי של בני ישראל וגם את מספר כל שבט ושבט.

2. חסדו של ה':

הרמב"ן מציע שהמניין נועד להראות את חסדו של ה' על העם, שהתחילו בשבעים נפש במצרים וגדלו למספר גדול ככוכבי השמים. הדבר מדגיש את הברכה והריבוי שה' העניק לעם ישראל.

3. חיבה מיוחדת:

חז"ל מסבירים שה' מונה את העם מתוך חיבה מיוחדת להם. המניין הוא ביטוי לאהבה ולדאגה שה' מרגיש כלפי עמו.

הרב יגאל כהן - הקדוש ברוך הוא אוהב אותך ללא גבולות:

4. זכות ורחמים:

כל מי שבא להימנות לפני משה ואהרן זוכה לברכה ורחמים. המפקד יוצר הזדמנות לברך את העם ולבקש עליהם רחמים.

5. הכנה למלחמה:

המפקד נעשה כהכנה למלחמה. עם ישראל היו צריכים לדעת את מספר הלוחמים כדי להתכונן למלחמות העתידיות בכניסתם לארץ. זה מאפשר למשה והנשיאים לתכנן את הצבא ולהבין את כוחם.

6. חלוקת הארץ:

המניין נדרש גם כדי לחלק את הארץ לפי מספר האנשים בכל שבט. כל שבט יקבל את חלקו בארץ לפי מספר אנשיו.

לסיכום, הרמב"ן מונה 6 טעמים לציווי שהצטווה משה למנות את בני ישראל, ומדגיש שהמניין נועד גם למטרות פרקטיות של ארגון והתארגנות וגם למטרות רוחניות של זכות, חיבה וברכה.

הרב זמיר כהן - איך אפשר לאהוב כל יהודי?