"הירדנים כיוונו אליי את הנשקים שלהם": חכם יעקב נענה בריאיון מיוחד

אם ביקרתם פעם במתחם קבר דוד המלך שבירושלים, ייתכן ושמתם לב למדרגות צדדיות שנראה כי הן מובילות לשום מקום. במדרגות הללו עולה מדי יום חכם יעקב נענה אל חדרו הקטן והסודי אשר על גג הציון. משם הוא משקיף בדממה על הכותל המערבי, ומזמר בנעימה את פרקי התהילים.

חכם יעקב נענה הוא בנו של הצדיק הירושלמי חכם אליהו נענה זצ"ל, הראשון שהעז לפתוח את קבר דוד המלך לאחר מלחמת העצמאות. "העיר העתיקה נכבשה במלחמה על ידי הערבים ורוב תושביה נלקחו בשבי", מספר חכם יעקב בריאיון מיוחד. "הר ציון הפך שומם, הרחובות התרוקנו לגמרי, ואפילו החתולים נעלמו. גם המשפחות המוסלמיות ברחו, מכיוון שפחדו שהיהודים ינקמו בהן. מאז, אבא שלי לקח את המפתחות של קבר דוד המלך, ובמשך כמעט עשרים שנה פתח וסגר את המתחם".

ממי הוא לקח את המפתחות?

"כאשר המוסלמים ברחו, הם השאירו הכל מאחוריהם. אבא מצא את צרור המפתחות זרוק באחד הבתים שלהם, וכך – לאחר מאות שנים בהם קבר דוד המלך היה בשליטת המוסלמים – הוא עבר לידיים יהודיות".

חברותא עם נשיא המדינה

"כאשר הגענו למתחם, הוא היה כולו חלל ריק", חוזר חכם יעקב אל הימים ההם. "את האולם של הקומה הראשונה אבא הפך לבית כנסת גדול ומרכזי. אנחנו בעצמנו סיידנו אותו, צבענו וניקינו. באותם ימים לא היו פועלי בניין או עובדי ניקיון, ועשינו הכל לבד".

הקומה השנייה של המתחם הייתה סגורה ונעולה. בקומת הגג העליונה המשקיפה לעבר הכותל המערבי עמד לו חדר קטן ומסתורי. את החדר הזה הפך חכם אליהו זצ"ל לחדר לימוד ותפילה. "אבא היה יושב בחדר הנשיא ומזמר את פרקי התהילים. הוא הפך אותו לחדר תפילה ולימוד, וקיים בו שיעורי תורה בהם השתתפו העולים אל הקבר".

פנים חדר הנשיא (קרדיט: 'חלון להר ציון')

"זה סיפור מיוחד", מתרגש חכם יעקב. "באותם ימים כיהן נשיא המדינה השני, יצחק בן צבי ז"ל, ומנהגו היה לעשות הליכה מדי ערב באזור הר ציון. באחד הימים הוא עבר בסמוך לציון דוד המלך, והנה הוא שומע קולות תפילה מכיוון קומת הגג. הוא עלה למעלה, דפק בדלת החדר, ואבא פתח לו. מאז הם קבעו כי בכל פעם שהנשיא עושה הליכה באזור, הם ילמדו יחד. לאחר שהנשיא בן צבי נפטר, אבא הקדיש את החדר לזכרו וקרא לו 'חדר הנשיא'".

(קרדיט: 'חלון להר ציון') חכם יעקב בתוך חדר הנשיא, כשברקע תמונת אביו זצ''ל

חכם יעקב מוסיף לספר, כי מכיוון שבאותם ימים הכותל המערבי נשלט על ידי הירדנים ואי אפשר היה להגיע אליו, היו תושבי ירושלים מביאים פתקי בקשות לאביו חכם אליהו זצ"ל אשר מצא להם פתרון יצירתי: "אבא שלי היה מפזר על רחבת הגג פירורי לחם, ולצדם היה מניח את הפתקים. בשעות הצהריים היו מגיעות יונים רבות, מנקרות את הפירורים ולוקחות עמן את הפתקים".

לאן?

"אף פעם לא ידענו בוודאות לאן הן לקחו אותם", הוא משתף. "אבל לימים, כאשר הר הבית שוחרר, מצאנו את הפתקים כשהם מונחים בין אבני הכותל המערבי".

המנהרה הסודית

לאחר מלחמת העצמאות, פרצו חיילי צה"ל את חומת הר ציון וסללו כביש גישה רשמי למתחם קבר דוד המלך. "עד אז הכניסה הייתה אך ורק דרך שער ציון, אבל לאחר פריצת החומה היא הפכה להיות הגדר שמפרידה בין ישראל לירדן כך שהייתה סכנת נפשות לעבור שם. היינו עולים אל הר ציון דרך המנהרה הסודית שיצאה מבריכת הסולטן".

המנהרה עליה מספר חכם יעקב נחפרה על ידי כוחות צה"ל כדי לשמש למעבר משכונות הגבול של ירושלים אל הר ציון והעיר העתיקה. "היינו יורדים אל המנהרה, בודקים שהירדנים לא רואים אותנו, ועולים דרכה אל הר ציון. הירדנים היו מכוונים את הרובים שלהם ויורים לעבר היהודים שעולים להר, והמנהרה הייתה הסוואה בשבילנו".

לא פחדתם להתגרות בירדנים?

"אבא היה גיבור באמונה", הוא אומר בהתרגשות. "הוא היה לוקח אותי, הילד הקטן והיחיד שלו, ויחד היינו זוחלים בתוך המנהרה ומגיחים מהצד השני שלה – כאשר הירדנים שעל החומה מכוונים אלינו את הרובים שלהם. היה לו ביטחון בקב"ה שלא יקרה לנו כלום".

המנהרה הזו עדיין קיימת?

"כן. היא הייתה מצופה בפח ובמהלך השנים גם גדלו עליה עשבים, מה שגרם לחלק העליון שלה להיאכל בגלל הרטיבות ולהתמוטט פנימה. לאחרונה המנהרה שופצה והפכה לאתר תיירותי מיוחד".

גילוי דוד המלך

עד המלחמה, חכם אליהו נענה זצ"ל היה מפורסם בעיקר בשל המכולת הפינתית הקטנה שהייתה לו ברחוב צפניה שבשכונת גאולה. תושבי ירושלים הוותיקים עדיין זוכרים אותו יושב בדלפק הישן וקורא פרקי תהילים, ובין לבין מוכר סוכריות ליקוריץ בודדות. "זו הייתה תקופת הצנע, והוא היה יושב במכולת ומוכר סיגריות ביחידות וחצאי כוסות של מיץ גזוז, כי מי היה קונה אז כוס מלאה", נזכר בנו בנוסטלגיה. "יום אחד אבא הגיע הביתה ואמר לאימא: 'עד מתי אשב ואמכור במכולת? בואי ונלך יחד אל ציון דוד המלך עליו השלום, נתפלל שלא תפרוץ מלחמה'. הם עלו לאוטובוס, ירדו בתחנת קינג דיוויד והלכו רגלית אל עבר הר ציון.

"כאשר הגיעו לקבר דוד המלך, אימא הצביעה ואמרה לאבא: 'תסתכל, נדמה לי שאני רואה מרחוק איש זקן עומד בפתח'. אבא התקרב אל הזקן והזהיר אותו מפני הגבול הקרוב. 'כביש האפיפיור' (כיום 'דרך השלום') היה אז קו הגבול שהפריד בין השטח הישראלי לשטח הירדני, והייתה סכנת נפשות להתקרב אליו. כפי שאמרת קודם, הירדנים היו יורים על מנת להרוג.

(קרדיט: 'חלון להר ציון') חכם יעקב על גג קבר דוד המלך

"אבא סיפר לזקן כי הם עולים לחדר הנשיא כדי להתפלל על עם ישראל שלא תפרוץ מלחמה, ושגם אם תפרוץ חלילה – מדינת ישראל תנצח. הזקן אמר לאבא שלי: 'אתם תתפללו למעלה ואני אתפלל למטה, ויחד התפילות שלנו יתקבלו ברצון'. ההורים שלי עלו לחדר הנשיא, ואימא הרתיחה מים והכינה כוסות תה. אבא הוריד כוס אחת לזקן, ושאל אותו אם הוא רוצה גם לאכול משהו. הזקן ענה לו: 'רק אם יש לך'. אבא רץ מיד לשכונת ימין משה, נכנס למכולת הקטנה שהייתה כבר בשלבי סגירה, וקנה חצי כיכר לחם, פרוסת גבינה מלוחה וזיתים שחורים במשקל. המוכר עטף לו את הכל בנייר עיתון, ואבא חזר במהירות להר ציון והגיש לזקן את הארוחה.

"הזקן הכניס את ידו לכיס, הוציא שני מטבעות והגיש אותם לאבא שלי. אבא סירב ואמר לו: 'אינני רוצה לקבל שום תמורה בעולם הזה'. באותו רגע שני המטבעות נמסו בכף ידו של הזקן ונהפכו לגולה של זהב. הזקן הסתכל על אבא שלי ואמר לו: 'אני מברך את בנך יחידך, שתזכה לראות ממנו בנים ובני בנים עוסקים בתורה'.

"אבא עלה חזרה לחדר הנשיא, ואימא אמרה לו: 'הבאת לו אוכל, עכשיו לך ותביא לו שוב כוס תה'. אבא ירד למטה, חיפש את האיש הזקן אבל לא מצא אותו. הוא חיפש שאריות לארוחה, אבל לא מצא לא דפי עיתון, לא פירורי לחם ולא חרצני זיתים. הוא עלה בחזרה לחדר, המשיך להתפלל, ולפתע עצר ושאל את אימא אם היא שומעת את מה שהוא שומע. על קיר החדר היה תלוי כינור, והכינור היה מנגן מעצמו. כשהם פסקו מלהתפלל וללמוד, הכינור פסק מלנגן".

הסיפור הולך ונהיה מסתורי יותר...

"אכן", אומר חכם יעקב. "גם ההורים שלי הרגישו שמשהו מסתורי במיוחד קרה להם, ולכן עוד באותו יום, לאחר רדת החשיכה, הם הלכו יחד לרבי מרדכי שרעבי זצ"ל כדי לספר לו את כל מה שהתרחש. הם סיכמו ביניהם כי רק אם האור בביתו יהיה דלוק, הם ידפקו בדלת. כאשר הגיעו, אכן היה אור אבל בתוך הבית שרר שקט מוחלט. הם הסתובבו חזרה והתכוונו ללכת, אבל פתאום הרבנית פתחה את הדלת ואמרה לאבא: 'חכם אליהו, אל תלך, הרב יושב על המיטה ומחכה לך'. אבא נכנס פנימה, והרב גזר עליו: 'תספר לי כל מה שראית'. אבא סיפר לו הכל, ואז הרב שרעבי עצם את עיניו ואמר לו כך: 'זכיתם לראות את דוד המלך. זכיתם לראות את דוד המלך'".

"הנעליים של היהודים נעלמו"

לסיום, אנו מבקשים מחכם יעקב שיגלה לנו מה מסתתר בקומה האמצעית של מתחם קבר דוד המלך. "זוהי אכן תעלומה שאין לנו תשובה מדויקת עליה", הוא אומר. "אני יכול לומר לך שבשנים עברו, כאשר הקבר עדיין היה בשליטת המוסלמים והיהודים היו מגיעים בחג השבועות להתפלל בו, המוסלמים היו גובים מהם כסף כדי להיכנס לקומה התחתונה ולקומה האמצעית. הם גם היו פוקדים על העולים לקבר להוריד את הנעליים ולעלות אליו כשהם יחפים, זאת מפני קדושת המקום, אולם לאחר התפילה – הנעליים של היהודים נעלמו...".

"יש הטוענים שדוד המלך קבור בעצם בקומה האמצעית, אולם זה לא ייתכן. בימים ההם היו קוברים אך ורק בקבורת קרקע או במערות. המנהג של קבורה בקומות הוא מיזם חדשני שהחל רק בתקופה האחרונה. במתחם קבר שמואל הנביא, למשל, שמואל הנביא קבור בקומת המרתף, אולם בקומה העליונה ישנם להבדיל קברים של מוסלמים. אם תבוא יום אחד לקבר דוד המלך, תעלה אליי לחדר הנשיא ואולי אכניס אותך אל הקומה האמצעית", הוא אומר לי בחצי חיוך. "אבל עד אז, נתפלל כולנו לגאולה השלמה ולתחיית המתים, ויחד עם דוד המלך נזמר את מזמורי התהילים בקדושה ובטהרה".