בין המציאות לפרשנות: האם תמיד יש מנצח ומפסיד?

כמה פעמים קרה לכם שעשיתם או אמרתם דבר מה בלי שום כוונה לפגוע בזולת, אך הוא קיבל ופירש את מעשיכם או את דבריכם באופן שונה, ונפגע? מובן שבעקבות זאת גם נוצר ביניכם ריחוק.

על כן, אבן יסוד בכל מערכת יחסים היא לדעת שהפרשנות שאנו נותנים למעשיו של הזולת שונה לפעמים מאוד ממה שהזולת התכוון בעשותו את הדבר.

חשוב לדעת זאת משלוש סיבות:

- כדי להקפיד על הדרך שבה אנו מבהירים את כוונותינו; לדבר בנעימות ולהשתמש במילים מתאימות. עיקרון זה חשוב לאין ערוך בתקשורת דיגיטלית, שבה לא רואים את הבעות הפנים של שולח המסר ולא שומעים את טון דיבורו. בהיעדר המימיקה והאינטונציה, הכוונות האמיתיות של האדם עלולות ללכת לאיבוד. קשרים רבים נותקו בגלל מסר אלקטרוני שלא הובן כראוי.

- אמנם, קורה שלמרות מאמצינו להיות מובנים ונעימים, מפרשים אותנו באופן שגוי, בגלל סיבות פנימיות ומניעים אישיים של הזולת. במקרים אלו עלינו לדעת שאיננו אשמים בעלבונו של הזולת ואין טעם להתבוסס ברגשי אשמה. למשל, אדם עשוי לחשוב שעודף ציפיותיו מילדיו הוא שגרם להם לסטות מהמסלול שרצה בעבורם, בעוד למעשה הוא ניתב אך לא הלחיץ, ובכל זאת חשו ילדיו מאוימים או לחוצים, בגלל סיבות פנימיות שלהם. לכן חשוב מאוד לדעת למי פונים, לבחור בשימת לב את המילים המתאימות ולהיות ברורים ככל האפשר, אך לא להרגיש אשמה במקרה שהזולת הבין בכל זאת דברים אחרים.

- פעמים רבות, תחושת איום או לחץ, הרגשה שאנו נתונים במעקב, וכן רגש שלילי שאנו חשים כלפי אדם קרוב, נובעים בין היתר מפרשנויות שלנו, שנוצרו מהתנסויות אישיות, ממצבי רוח וממצבנו הנפשי. ידיעה זו תסייע לנו לנסות להבדיל בין המציאות ובין מה שנראה לנו כמציאות בעקבות הפרשנות שלנו.

השתלבות מול קונפליקט

אדם שהלך מחשבתו שונה מזה של הסובבים אותו, רואה את המציאות באחת משתי דרכים אפשריות. האחת מובנת יחסית: הוא – מתקדם לכיוון אחד, והעולם – מתקדם לכיוון המנוגד, ובשל כך בהכרח נוצר מאבק מתמיד, שבו האחד מנצח והאחר מפסיד.

הדרך השנייה אינה מובנת מאליה, אך מציעה פתרונות טובים יותר. זווית הסתכלות זו על החיים מביאה בחשבון את היותם מורכבים מכוחות רבים, שכל אחד מהם פונה לכיוון אחר. כוח אחד מצביע ימינה, אחר – שמאלה, יש אחד שמצביע למעלה, ואחרים – למטה או באלכסון... אך כל הכוחות האלה, לטוב ולרע, הם חלק מאתנו ולא נגדנו! אם נצליח להשתמש בכולם לטובתנו, התוצאה שתתקבל היא אדם בעל עושר רוחני רב המסוגל לתקשר עם כולם בכל מצב ולשלב את כל הכוחות כולם למען מטרותיו.

לדוגמה: אדם שנהיה דתי, אך שייך למשפחה חילונית בעלת השפעה חברתית ניכרת, עשוי לראות את עולמו באחת משתי דרכים:

א. אין שום קשר ביני ובין המשפחה הזאת. תנו לי ליצור את עולמי ולהחזיק מעמד מול לחצים חברתיים נגדיים.

ב. מצד אחד הגעתי לחזון ולתבונה גדולים בהתפתחות הרוחנית שלי, ומצד שני למשפחה שלי יש השפעה חברתית גדולה. בעזרת תושייה ועל ידי שיחות, אצליח להתקרב למשפחה, וביחד נוכל לאחד את הצד הרוחני שלי עם ההשפעה החברתית שלהם. על ידי שילוב כזה ניתן ליצור כוח חיובי רב עצמה. אין הכרח להיות זהים כדי לאחד כוחות.