תלמידי תיכון קיימו "משפט דמה בינלאומי": האנושות כנגד חמאס

בני נוער מאשקלון החלו היום (שני) להפיץ בקרב שגרירויות בעולם וגורמים באו"ם, חומרים ממשפט דמה שקיימו וכונה "האנושות נגד חמאס".

המשפט התקיים אתמול במכללה האקדמית באשקלון, והוא ראשון מסוגו בעולם. במהלכו נשמעה עדותה של בת שבע יהלומי, שבנה איתן נחטף ושוחרר משבי חמאס, ובעלה אוהד עדיין חטוף. יהלומי העידה כנגד ארגון הטרור וחשפה פרטים מאירועי החטיפה והשבעה באוקטובר.

כמו כן העידה מיכל אוחנה, ניצולת הטבח מהמסיבה ליד רעים, שתיעדה את "המרוץ לחיים", לאחר שנפצעה וחולצה.

המשפט התקיים בראשות השופטים פרופ' אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון (בדימוס), פרופ' שמעון שיטרית  והשופט פנחס חליוה, מנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון.

ברשימת העדים שהעידו מטעם התביעה היו ד"ר כרמית קלר חלמיש, ראש תחום מחקר באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה בישראל והשייח מוחמד שריף, ראש קהילת חמדייה באסלאם, שהעיד על יסודות השלום וההתנגדות לאלימות בדת האסלאם. נועם בר שלום וליה פוזניאקוב מאשקלון, שימשו כתובעים. גיסו של נועם, ששירת כאיש שב"כ, נרצח על ידי מחבלים באזור אשקלון לאחר שיצא באותה השבת עם נשקו האישי להגן על העיר. דודה של ליה, אליק פוזניאקוב, נרצח במסיבה ברעים.

בת שבע יהלומי העידה כי "הצעקות בחוץ היו קשות מאוד וללא הפסקה. בהתחלה מה שהפריד בינינו לבין המחבלים היה רק קיר אחד. אוהד, בעלי, החליט לצאת מהממ"ד ולשמור על הדלת מבחוץ עם נשק אישי שהיה לו. בשלב מסוים הצליחו המחבלים להיכנס לבית, לפצוע את אוהד ולפתוח את דלת הממ"ד. אוהד לא הפסיק לצעוק לנו שהוא אוהב אותנו, גם אחר שנפצע. אחד המחבלים כיוון עלינו את הרובה ואמר 'אני יורה', לא הייתה לנו ברירה והלכנו".

יהלומי הוסיפה: "רציתי להשאיר את התינוקת הקטנה על אוהד, שישב פצוע בכניסה לבית, כדי שכך היא תינצל. חשבתי שעליה יוותרו, אבל אחד המחבלים הרים אותה והחזיר לי אותה. דחפו אותנו החוצה והשיבו אותנו על שני אופנועים. איתן נחטף לעזה על אופנוע נפרד. התחלנו בנסיעה דרך הקיבוץ לכיוון עזה והמראות היו מאוד קשים. הם בזזו הכל".

על רגעי ההימלטות סיפרה: "כמה מטרים לפני הגדר הגיעו פתאום שני טנקים צה"ליים שדהרו במהירות בשטח. האופנוע שעליו ישבתי עם הבנות החליק ונפל, ניצלתי את ההמולה ורצתי עם שתי הבנות, מנסה לנופף בחוזקה לטנקים שלא הבחינו בנו. רצתי יחפה והקטנות על הידיים כל הזמן. באיזשהו שלב התעייפנו נשכבנו על האדמה והעמדנו פני מתות. גם התינוקת בת השנתיים שכבה איתנו שם - היא הבינה שקורה משהו מאוד מאוד שונה. למרות שהיינו מרוחקות מהכביש הגיעו אלינו שני מחבלים ודרשו שנבוא אתם לעזה בטענה שבניר עוז הכול שרוף. ראיתי שהם לא חמושים אז אמרתי 'לא' ופשוט לקחתי את הבנות והתקדמנו לחלקו הצפוני של הקיבוץ, שם נתקלנו באוטובוס שהוריד חיילים להילחם, אשר חילץ אותנו צפונה".

בת שבע סיפרה על חזרתו של איתן ותקופתו בשבי: "איתן בודד מכל האחרים ושהה לבדו 16 ימים, המחשבה על כך מעוררת בי עד היום חלחלה נוראית. לאחר מכן הוא צורף לחטופים אחרים בתנאים קשים של הרעבה בבית החולים נאצר בחאן יונס, עד לשחרורו כעבור 52 ימים. הוא אולץ לראות את סרטוני הזוועות של החמאס, אכל פיתה ביום. תנאים נוראיים".

מיכל אוחנה תיעדה את מסע הימלטותה: "בשעה 7:27 התחלנו לשמוע ירי שהולך ומתקרב לעברנו אך עדין לא הבנו שאלו מחבלים שחדרו לארץ. בשעה 8 בבוקר קבוצה של מחבלים ירו על הרכב שהייתי בו ורק אז הבנתי שזו חדירת מחבלים. בשעה 8 שכבר שמענו יריות ממש קרובות התחלנו לראות אנשים רצים עלינו לרכב. התחלנו לנסוע. נסענו בערך שתי דקות וממולנו הופיע טנדר של מחבלים שריסס את הרכב שלנו. יצאנו מהרכב והתחלנו לרוץ בחזרה לשטח המסיבה".

לדבריה, "בריצה אני כבר מתחילה לראות שריפות בכל מקום, עשן שחור, צרחות של אנשים וכאוס אחד ענק. קיבלתי כדור ברגל ורסיסים של אר פי ג׳י עפו לי לכל הגוף, ורימון הלם שהושלך לעבר הטנק שהתחבאתי בו ובעקבות כך נפגעה לי השמיעה. שכבתי שם פצועה מתחננת לכל החברים שלי והמשפחה שמישהו יגיע להציל אותי, עד שנגמרה לי הסוללה ומה שנותר לי זה להתפלל".

בהמשך תיארה כי "כשהתחיל כל הבלגן המשכתי לצלם כאינסטינקט וברגע שהבנתי שיש חדירת מחבלים הבנתי שיכול להיות שאני לא אצא מפה והטלפון הפך להיות העיניים שלי. שמרתי עליו ותיעדתי הכל, כדי שגם אם אמות מישהו ימצא את הטלפון שלי ויראה מה קרה לי, מה קרה לנו. ראיתי זוועות שלא חשבתי שאראה בחיים. עד היום לא החלמתי באופן מלא וההתמודדות היא בעיקר עם סיוטים בלילות, עם התקפי חרדה, עם טריגרים, כי בכל זאת אנחנו עדיין במלחמה ועדיין יש חטופים".

פסק הדין והחלטת בית המשפט המיוחד ישמשו אסמכתא אקדמית ומוסרית גם לזירה הבינלאומית. ההחלטה תועבר לשגרירויות בעולם וכן תונח על שולחנו של מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, תוך הבהרת חובתו להכריז על החמאס כארגון טרור רצחני והטלת הסנקציות ההכרחיות.

הפרויקט הוצג היום בפני השופטת ד"ר איילה פרוקצ'יה, שופטת ביהמ"ש העליון (בדימוס), ובהמשך הוא מתוכנן לפריסה ארצית והוא יוצג בפני עשרות אלפי תלמידי החטיבה העליונה של מערכת החינוך בישראל, בשיתוף עם משרד החינוך. את הפרויקט יזם והוביל עו"ד ד"ר אבי עומר, שציין כי "מטרתו לגרום לשינוי תודעתי, להרחיב את  הידע והפרספקטיבות של בני נוער, ולשמש ככלי הסברה משמעותי ורב עוצמה של הדור הצעיר, שקולו לרוב אינו נשמע והוא ניזון מהמידע המופץ ברשתות החברתיות".

מנכ"ל המכללה האקדמית אשקלון, ד"ר פנחס חליוה, שכיהן כשופט: "המשפט המבוים נועד להעביר מסר לעולם ולתושבי ישראל מה חושב המשפט הבינלאומי על ההתנהגות החייתית של מחבלי הנוח'בה. על העולם הנאור והדמוקרטי להתקומם נגד מי שמאיים עליו ועל ערכיו. מעשי החמאס כלפי ישראל חשפו את מטרתם האמיתית, היא כפיית ערכים חשוכים על העולם המערבי. ישראל ראשונה אבל המטרה שלהם היא ערכי עולם הדמוקרטי, תוך ניצול ציני של ערכי העולם הדמוקרטי לקידום מטרותיהם, כפי שעשו דאעש ובן לאדן בארה"ב".