תהילים, מצוות וחסדים: מה עוד ניתן לעשות למען החטופים?

בשבוע שעבר עלינו תהיתי לעצמי מה עוד בכוחנו לעשות על-מנת לשפר את המצב בעמנו הקדוש.

אנשים ונשים קדושים נמצאים בחזית, מהעורף מתפללים לשובם של החטופים, מקיימים מצוות וגמילות חסדים, מרעיפים כמויות של חסד על החיילים, מסיימים ספרי תהילים, ופועלים למען אחדות העם.

ועדיין... אנו מחכים לבשורות טובות.

כשקראתי את פרשת השבוע, נתקלתי במצוות הווידוי: "והתוודו את חטאתם אשר חטאו"... לפי מצווה זו, אנו מתוודים על העוונות שעשינו ומקיימים חלק משלבי הליך התשובה.

ואז הבנתי, שהתפילות והייחולים אינם מספיקים. עלינו לעשות תשובה, על אותם ימים שהיו פה לפני המלחמה.

אז בואו נעשה זאת יחד:

מובא בפרשה שעניין הוידויי מהווה מצווה כחלק מתרי"ג מצוות, ואילו התשובה כשלעצמה אינה נמנית כחלק מהמצוות.

הרבי מילובאוויטש מסביר שהסיבה לכך היא, כיוון שעניין התשובה הוא התעוררות פנימית לשוב אל ה', וחשוב שההתעוררות תבוא מהאדם עצמו, לכן אין מקום לציווי על כך, כי אם יש ציווי, אין הדבר יכול לבוא לגמרי מצד האדם, מאחר שהציווי מכריחו לעשות זאת.

לפי הלכות הרמב"ם אלה הם ארבעת שלבי התשובה:

1.עזיבת החטא - שיעזוב החוטא את חטאו, ויסירו ממחשבתו.

2.חרטה - יתנחם החוטא בחרטה גמורה על העבר.

3.וידוי - צריך להתוודות בשפתיו ולומר עניינים אלה שגמר בלבו.

4.קבלה לעתיד - לגמור בליבו שלא ישוב עוד באותו מעשה.

או בפשטות שיותר הנוגעת אלינו:

לא הגיע הזמן שנעזוב את המלחמות והויכוחים בינינו?

לא הגיע הזמן שנתחרט על הפילוג והשיסוע שהיה ועודנו קיים בעם?

לא הגיע הזמן שנתוודה, כי מעשינו אחד כלפי השני, אינם הולמים ומובילים למקומות לא טובים?

לא הגיע הזמן שנקבל על עצמינו, בכל ליבנו, שלא נשוב לכך עוד בעתיד?

שנפסיק לדבר לשון הרע אחד על השני מבלי הגדרות של דתי, חילוני, ימני, שמאלני, בעד או נגד רפורמה, כי כולנו יהודים, בני אותו העם.

ובכן, כן! הגיע הזמן!

נאמר בתורה על עם ישראל: "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב"...

עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים.

אז מה עלינו לעשות?

תשובה.

שבת שלום.

הדס פרנקו היא עו"ד ומגשרת, מאמנת אישית לזוגיות, ביטחון והגשמה עצמית ומשפחתית.