נפצע בתחילת המלחמה, חזר להילחם, ונהרג יממה לפני שחרורו מצה"ל

דובר צה"ל התיר היום (מוצאי שבת) לפרסום כי שמונה חיילי צה"ל נהרגו היום לפנות בוקר ברפיח. שמו של אחד מהם הותר לפרסום: סרן ווסים מחמוד, בן 23 מבית ג'אן, סגן מפקד פלוגה בגדוד 601 של חיל ההנדסה. שמותיהם של שבעת החללים הנוספים יפורסמו בהמשך.

שמונת הלוחמים נהרגו לאחר שרכבם המשוריין - נמר הנדסי (נמר"ה) - עלה על מטען חבלה בסמוך למחנה הפליטים תל א-סולטאן שבדרום רצועת עזה. ההערכה היא כי המטען גרם להתפוצצות תחמושת בכלי, מה שהוביל למותם של הלוחמים.

הכלי שנפגע היה חלק משיירה של מספר משוריינים שהחלו לנוע מחוץ לרפיח בתום פעילות מבצעית. הנמר"ה ובו שמונת הלוחמים היה הרביעי בשיירה. יתר כלי הרכב לא נפגעו. בשל ההתפוצצות והשריפה שפרצה במקום התקשו כוחות החילוץ להגיע לרכב ורק לאחר כשעה וחצי של מאמצים הצליחו להתחבר אליו ולגרור אותו בחזרה לארץ. בצה"ל ציינו כי הכלי היה ממוגן במערכת "מעיל רוח" ויתבצע תחקיר לבירור נסיבת הפגיעה.

נפצע בתחילת הלחימה, התעקש להמשיך, ונהרג יממה לפני השחרור

סרן ווסים מחמוד, מבית ג'אן, ההרוג ששמו הותר לפרסום, שימש סגן מפקד פלוגה בגדוד הנדסה 601. בתחילת מלחמת חרבות ברזל נפצע בידו בקרב ברצועה, ופונה לקבלת טיפול בארץ. הרופאים המליצו לו לעבור ניתוח ביד שנפגעה אך הוא סירב, וחזר להילחם לצד לוחמיו. משפחתו סיפרה כי באחרונה החליט לסיים את שירות הקבע ונרשם ללימודים בקיץ. מחר עתיד היה להשתחרר מצה"ל.

שריף גאנם, דודו של ווסים, סיפר: "אסון גדול פקד אותנו. ווסים נפצע בתחילת המלחמה מרסיס שחדר לידו. הוא היה אמור לעבור ניתוח, אבל הוא דחה את זה לסוף המלחמה. הוא היה לוחם נחוש ואמיץ, כולם אהבו אותו. היה אמור לצאת ללימודים כבר בחודש מרץ, אבל הוא דחה אותם כי בראש מעייניו היו הצבא והיחידה שלו, והשמירה על ביטחון המדינה. אמא שלו הרוסה לחלוטין, הוא היה הלב הפועם שלה. כולם אבלים היום על הבן והאחיין שאיבדנו".

ראש מועצת בית ג'אן, נזיה דבור, ביטל בעקבות האסון את האירועים לציון חג הקורבן שתוכננו להיום וליומיים הקרובים. ראש המועצה סיפר על "לוחם מיוחד ואמיץ, צעיר נמרץ וטוב לב, שהשאיר חותם למופת בכל מקום". ביישוב הודיעו כי טרם נקבע מועד ההלוויה של החייל.

המועצה המקומית נערכת להסדרת נושא הגעת המנחמים מחוץ לכפר והעמידה את חניון קריית החינוך, בשכונת החיילים המשוחררים, לטובת הנושא. המועצה החלה להפעיל שאטלים והסעות מסודרות לכיוון בית העם, בו תשהה המשפחה, וממנו לחניון בחזרה.