רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצ"ל נפטר בי' בסיוון תשפ"ג, והיום (ראשון) חל יום השנה לפטירתו.

בערב חג השבועות תשפ"ג אושפז בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק עקב קשיי נשימה. מספר ימים לאחר מכן הידרדר מצבו, ובבוקרו של יום שלישי י' בסיוון נפטר, והוא בן 100. תוך כדי הכנת שיעור, יום לפני פטירתו מסר שיעור בחדרו בבית החולים.

הרב זצ"ל היה ראש ישיבת פוניבז', ממנהיגי הציבור החרדי, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות.

קבלו 7 ציטוטים מאלפים מדבריו:

1. יש להתאים את הלימוד לפי טבעו של התלמיד

עמדתו של הרב אדלשטיין הייתה שיש להתאים את הלימוד לפי טבעו של כל תלמיד. לפי עמדתו, כשסגנון הלימוד תואם לאופיו של הלומד, הנאתו וסיפוקו רבים יותר, וכך יהיה יותר קל לו להתמיד בלימודיו לאורך שנים. כמו כן, טען שלרוב הלומדים מתאים יותר הלימוד בקצב מהיר שבו נלמדים דפים רבים, ובנוסף רכישת הבקיאות והרחבת היקף הידע הם בסיס הכרחי לסברות ישרות והבנה נכונה של הסוגיות התלמודיות וגורמת לסיפוק רב יותר ללומד.

 

2. חשיבות לימוד המוסר

כמו כן, נתן דגש רב על לימוד "מוסר", ובמרבית שיחותיו עורר על החשיבות שבלימוד המוסר, ושיש לעשות זאת מתוך שמחה ובספרים שמעניינים את האדם. הדגיש תמיד שלימוד התורה ובפרט לימוד המוסר גורמים לאושר בעולם הזה מלבד השכר בעולם הבא.

כה דבריו: "יש ארבעה ספרים מקובלים: שערי תשובה, מסילת ישרים, אורחות צדיקים וחובות הלבבות, ה'חובות הלבבות' יש עם תרגומים כבר, תרגום 'לב טוב' הוא מאד מעניין. ספר המוסר 'אורחות צדיקים' זה שווה לכל נפש, ולכל אחד יש הספר שמושך אותו, או איזה פרק שמושך אותו, וזה משפיע מאד, וזה החיזוק לכל הדברים".

ה"פתק" המפורסם של הגר"ג אדלשטיין נחשף, זה מה שכתוב בו

3. לימוד תורה וניצול הזמן

דיבר רבות על החיוב ללמוד תורה ולנצל את הזמן. הדגיש כי כאשר כוונתו של האדם בענייניו הגשמיים כאכילה השתיה והשינה היא כדי לעבוד את ה' באופן הראוי, אף הם חשובים עבודת ה'.

כה דבריו: "ועסק התורה נקרא לא רק כשלומדים, אלא גם מה שהוא הכשר לצורך התורה, כגון מה שצריכים לנוח כדי ללמוד, שזה גם כן עסק במצווה".

4. יצירת קשר אישי עם התלמידים

הרב אדלשטיין עודד את המחנכים ליצור קשר אישי עם התלמידים, שהוא לדבריו הבסיס לחינוך הילד לאהבת תורה.

 
5. הסוד לשלום בית: לשתוק ולכבד

הוא יעץ לגברים המתקשים בשלום בית עם האשה לפעול לפי קו מנחה, שאותו הוא כינה: "לשתוק ולכבד", כלומר: הגבר צריך לשתוק כאשר אשתו מביעה תרעומת או כעס עליו, ולא להגיב כדי לא לפתח מריבה, וכן לכבד אותה בכל מצב ובכל זמן, ובכך יחיו בני הזוג חיי אהבה מאושרים.

בנוסף, הרבה לומר בשיחתו השבועית, שגם אם אחד מבני הזוג כועס על השני, אסור לו להרים את הקול על השני. על ידי ההתגברות הזאת אדם יכול למנוע מעצמו לכעוס הן בזוגיות והן בין כל אדם לחברו.

6. החינוך – רק בנעימות

הדגיש נחרצות ובעקביות את החובה לחנך את הילדים רק בנעימות וללא כפייה ואווירה רעה, וגם כאשר הם כושלים יש לפעול רק "בדרכי נועם". לדבריו, ההסברה גורמת לילד לדעת מה נכון וטוב, וכשהוא לא עומד בכך בשל קושי, כפייה רק תיצור ריאקציה, והדרך הנכונה היא עידוד ויצירת חשק.

כאשר נשאל על הקפדה מצד ההורים על בני נוער שמאחרים את זמן קריאת שמע ותפילה, הדגיש: "בדרכי נועם! בלי כפיה!" וכאשר למרות זאת נשאל אם "לנדנד" להם על כך, פתח במונולוג ארוך מהרגלו:

"לא לא לא לא לא לא, לא לנדנד להם [...] כפייה זה יוצר ריאקציה, להכריח ילד אסור, כפייה זה חינוך הפוך, זה תוצאה הפוכה. חינוך זה רק בצורה מעניינת, בידידות, מתוך אהבה [...] רק בדרכי נועם! שלא ירגיש בכלל שיש ביקורת עליו [...] אם הוא מרגיש את הביקורת זה כואב לו מאוד [...] זה כלל חשוב בחינוך".

צפו בדבריו:

7. לנהוג ביוצאים בשאלה כבוד וידידות

הוא ראה ביוצאים בשאלה וב"נושרים" תינוקות שנשבו ו"אנוסים", וקרא "לנהוג בהם מנהג כבוד וידידות". הוא התנגד בחריפות לגישה להרחיקם מהבית או לגעור בהם, ואף הגדיל בתיאור החובה לקרבם לחיק המשפחה, אפילו יותר משאר הילדים, והורה לתמוך בהם כלכלית גם כאשר מדובר בדברים כמו לבוש הנוגד את ההלכה, ולנהוג בהם בנעימות מיוחדת.

איך לקבל בנים שעזבו את הדת? הרב גרשון אדלשטיין בתשובה מפתיעה

זו השאלה שהרב אדלשטיין התקשה להשיב עליה