מדוע התורה אינה ממליצה על מודל כלכלי אידיאלי?

במשך חיי הכרתי אנשים ותרבויות לרוב.

רווחת ההנחה שהמצב הכלכלי השונה הוא המבדיל בין האנשים ומרחיק אותם אלו מאלו. בצפון-מזרח ברזיל, מקום הולדתי, העוני גדול, ומנגד מדהים לראות איזה עושר קיים בערים מפותחות כמו ניו יורק. אמנם כאשר שוחחתי עם בני אדם שמעמדותיהם הכלכליים והחברתיים שונים, הבנתי שלא תמיד כמות הכסף שלהם היא המגדירה אותם. הכרתי אנשים שלא היה להם מה לאכול, אך היה להם ידע ראוי לציון. לעומת זאת הכרתי אנשים שלא ידעו על מה להוציא את כספם קודם, אך ריקנות פנימית מילאה אותם.

אף על פי כן, בשימוש נכון, נכסי האדם עשויים לשמש לו כלי רב-עוצמה להשגת מטרותיו.

ואולם, בסופו של דבר, מה התועלת של הכסף? מדוע אנשים צריכים רכוש? למה לעבוד למען זה? מדוע קיים בעולם חוסר שוויון חברתי? האם כדאי להיות עשיר? האם כסף מביא אושר?

שאלות אלה הן כותרות של דיונים מובילים בעולם המודרני. ברוב הארצות הדמוקרטיות, מפלגות פוליטיות נבדלות אלו מאלו בעמדתן הכלכלית. נדיר למצוא ארצות שמוקד הדיון בהן הוא נושא כמו חינוך או ביטחון. ברוב המדינות, ההבדל בין השקפות הימין להשקפות השמאל מסתכם בדעתם על המודל הכלכלי שצריך לאמץ.

נושאים פילוסופיים ברמה אישית שייכים גם הם לדיון הזה. כשמישהו רוצה להגדיר את סגנון חייו, מה הוא שואל את עצמו? ברוב הפעמים הוא שואל: האם כדאי לי לעבוד הרבה כדי להיות עשיר, או מוטב לי לחיות חיים פשוטים? מובן, שהנטייה האנושית היא לנסות להיות עשיר יותר.

מדוע התורה אינה ממליצה על מודל כלכלי אידיאלי ואף אין בה, כמו בדתות אחרות, מישהו שיענה על השאלה אם האנשים אמורים להיות עשירים או עניים?

התשובה פשוטה; מנגנון הכסף, לפי התורה, שונה מאוד מן המקובל היום בעולם. מבחינתה, הכסף אינו יעד או מטרת חיים אלא אמצעי להשגת מטרתנו האמיתית. הואיל וכך, האלוקים נותן לנו דברים בעלי ערך חומרי, כדי שנוכל להשלים את ייעודנו. באותה מידה שאנו יכולים לבזבז את זמננו בדברים טפלים, אנו יכולים להוציא את כספנו על דברים חסרי ערך ולאבד את ההזדמנות להשלים בכסף הזה משימה שקיבלנו. למען האמת, הדיון על הכדאיות של העושר הוא דיון סרק, שהרי לא אנחנו מחליטים אם נהיה עשירים או לא, אלא האלוקים, ועלינו להשתמש במעמד הזה בדרך הטובה ביותר.

נוכל להשוות את הדינמיקה הזאת למשחק כדורגל: דמיין לעצמך שהזמינו אותך למשחק כדורגל חשוב ומכריע, בעמדת חלוץ מרכזי. במה תתרכז? אם אתה שחקן טוב, ודאי תעשה הכול כדי להבקיע שערים רבים ככל האפשר, בלי לתת את הדעת לאיכות המגרש, לחולצה, למזג האוויר או לתאורה. אתה יודע שמשימתך היא, בהתאם לתנאי המשחק, לשחק כמיטב יכולתך. בדיון שלנו, נוכל להשוות את תנאי המשחק לדברים בעלי ערך חומרי שיש לאדם: מטרת החיים העיקרית של האדם אינה יכולה להיות ריבוי כסף, אלא – שימוש טוב ברכוש כדי להצליח במשימתו, כפי שמשימת החלוץ המרכזי היא להבקיע שערים.

בדרך זו אפשר לומר, שמי שמרכז את מאמצי חייו כדי לצבור הון, טועה בדיוק כמו אדם שמוכן לשחק רק באצטדיון שהמגרש בו מעולה, בתנאי מזג אוויר ולחץ אטמוספרי אידיאליים, כשהוא לבוש בחולצה סופגת זיעה שיוצרה בטכנולוגיה מתקדמת, אבל בפועל – אינו עושה שום דבר מועיל כדי לעזור לקבוצתו.

לכן איננו אמורים לחיות למען הכסף. רבים מתלוננים על היותם עניים מדי, ואילו אחרים – על היותם עשירים מדי. ואולם, כפי שראינו – אלו דאגות שווא. כאשר אדם מבין כמה עליו להתאמץ למען משימותיו האמיתיות – דאגותיו הכלכליות נעשות משניות.

אילו דוגמאות נוכל לתת לשימוש נכון יותר בכסף? צדקה, השקעה בפרויקטים חברתיים, הבטחת חינוך הילדים, קניית אוכל כשר, קניית צלחות יפות לפאר בהן את שולחן השבת, וכן הלאה. למעשה, כמעט כל שימוש בכסף עשוי להיות חיובי אם הכוונה טובה. לדוגמה, קניית בגדים יפים, שעשויה להיתפס כבזבוז כסף על משהו שטותי, עשויה להיות למצווה גדולה, אם מטרת הבגדים לכבד בהם את השבת ולהוסיף לה חשיבות בכך.

במובן הזה, בדיוק כמו כל שנייה, לכל שקל עשוי להיות ערך נצחי – תלוי כיצד משתמשים בו.

מתוך הספר "מסעו של דן אחר משמעות החיים", מאת רוני דיין. לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.