הרבנית חגית שירה
לפעמים בחיים פוגש אותך כריש קטן. ואתה נשאר טרי
הניסיונות, החוסר, הכאב – מניעים אותנו להשתוקק, להתקדם, לא לקפוא
- הרבנית חגית שירה
- י"ב סיון התשפ"ד
(צילום: shutterstock)אומרים שהיפנים אוהבים דגים. הם אוהבים אותם מאוד מאוד... טריים, עסיסיים וטובים. רק מה, היפנים, בן פורת יוסף, הם אוכלוסייה ענקית ממש, ובשביל אוכלוסייה כזו צריך כמות אדירה של דגים. כמות כזו לא נמצאת על החופים, ולכן החליטו היפנים לבנות ספינות דיג ענקיות, שישוטו לעומק הים, ומשם ידוגו את דגיהם בכמויות המתבקשות.
אמרו ועשו. בנו היפנים ספינת דיג ענקית ובתוכה בריכת מים, שטו לעומק הים ודגו דגים. אבל הדרך הייתה ארוכה, ועד שהדייגים הגיעו לחוף עם הדגים, הדגים כבר לא היו טריים. והיפנים אוהבים דגים טריים! מה עושים?
חשבו היפנים וחשבו, והחליטו לבנות מקרר ענק בתוך הספינה, ובתוכו לאחסן את הדגים בדרך הארוכה.
אמרו ועשו. בנו היפנים מקרר ענק, דגו את הדגים ואחסנו אותם במקרר... אבל הדגים הגיעו גוססים, והיפנים אוהבים דגים טריים... לא גוססים... מה עושים?
חשבו וחשבו, ואז הבריק מישהו רעיון גאוני: "נדוג את הדגים, נזרוק אותם לבריכה הענקית שבספינה, ובתוך הבריכה נשים להם – כריש! כן, כריש קטן! ובואו תראו מה יהיה...
אמרו ועשו. הכריש הקטן עשה את העבודה. הדגים פחדו ממנו כל כך, שהם היו בתנועה כל הדרך. כך הגיעו הדגים אל החוף טריים, עסיסיים וטובים.
לפעמים בחיים פוגש אותך כריש קטן, כריש מעצבן, מלחיץ, מטריד... אתגר, ניסיון. אל תתבלבלי, אחותי, זכרי שכל כריש כזה משאיר אותך בתנועה, ושומר עליך מקיפאון גשמי ורוחני.
מסביר נפלא האר"י הקדוש, שלפני שהקב"ה ברא את העולם, היה כל העולם מלא באור אינסוף. אור, אור, אור, שפע אלוקי וטוב... מה עשה השם כדי לברוא את העולם? בשלב הראשון הוא סילק את האור שלו לצדדים בנקודה האמצעית, ואז נוצר חלל, ובתוך החלל הזה הוא ברא את העולם.
למה השם סילק את האור שלו? האמת, הוא לא סילק את כולו, הוא השאיר ממנו קצת רושם. ולמה? כדי ליצור השתוקקות! השם יצר חוסר, צמצום, כדי שנשתוקק אליו. האר"י הקדוש מסביר נפלא, שאם הכל היה אור וטוב – אז לא היה רצון לקבל, לא היה רצון להתעלות, להתקדם... וממילא גם לא היה צורך להשפיע עלינו טוב!
אחותי האהובה, אנחנו לא דגים שהיפנים יאכלו אותם בסוף וזהו. אנחנו נשמות ענקיות עם שליחות מדהימה ותכלית. זכרי: הניסיונות, התיקונים, הכרישים הקטנים או הגדולים, החוסר, הכאב – מניעים אותנו להשתוקק, לעלות, להתקדם ולנצח. כן, הם שומרים עלינו מגסיסה רוחנית וגשמית, מניעים אותנו שלא נקפא ושנישאר טריות, ופשוט, חיות.