המסתורין מאחורי המנורה: 10 עובדות שלא ידעתם על הסמל היהודי

1. המנורה היתה עשויה כולה מזהב טהור, מקשה אחת, כלומר לא על ידי התכה בתוך תבנית, ולא על ידי הלחמה, אלא על ידי פיסול והקשה באזמל, כך שנוצר גוש זהב טבעי בצורת מנורה.

2. היו למנורה עשרים ושניים גביעים: שלשה בכל קנה, וארבעה בקנה האמצעי; אחד עשר כפתורים: ששה בכל קנה, וחמשה בקנה האמצעי; ותשעה פרחים: ששה בששת הקנים, ושלשה בקנה האמצעי.

3. הגביעים היו משוקדים, כלומר היו עליהם ציורים וקישוטים, כך פירש רש"י. אבל עזרא מוסיף כי הציורים היו של שקדים, על הגביעים צוירו שקדים.

4. המנורה היתה מוצבת בדרום ההיכל, מול שולחן לחם הפנים, וכיוון שהמנורה היא סימן לחכמה, אמרו חכמים: הרוצה להחכים – ידרים, כלומר יסב את פניו בתפילה מעט לכיוון דרום.

5. למנורה היו שלש מדרגות, על מנת שהכהן הגדול יוכל להגיע אל ראשה ולהדליק את הנרות. המנורה היתה בגובה 3 אמות, שזה גובה של אדם ממוצע, ולכן היה צורך בהגבהה, כדי שיוכל לעסוק בה בצורה מכובדת ונוחה.

6. למנורה היה סט כלים מיוחד ששימש אותה לכל צרכי ההדלקה: מלקחיים להוציא את הפתילות של אתמול; מחתות לגרוף את האפר ושאריות השמן מההדלקה הקודמת; בזיכים לשפוך את השמן החדש; וכן כד שמן מיוחד שהיה מונח על המדרגה האמצעית. כל הכלים היו מזהב.

7. מצווה מיוחדת מן התורה להיטיב את הנרות בבוקר ובערב. לפני ההדלקה היה כהן הדיוט, שזכה בהגרלה של אותו יום, לוקח את השאריות מההדלקה של אתמול ומכין את הנרות להדלקה. בשלב ראשון היה מכין חמישה נרות, ובשלב השני עוד שני נרות.

8. את המנורה היו מדליקים בשמן זית זך כתית, כלומר הטיפה הראשונה והמובחרת של השמן שיוצאת מן הזית תחילה – היא הטיפה הכשרה לשמן כתית, כל היוצא אחר כך כבר אינו זך מספיק. כך אספו את הטיפות הראשונות מכל הזיתים לכלים מיוחדים שנשמרו עבור המנורה.

9. בימי גזרות אנטיוכוס, יהודי בשם יוסף משיתא התפתה להבטחת היוונים והוציא אליהם את המנורה, מתוך מחשבה שיקבל מהזהב שבה.

10. המנורה נעשתה לסמל יהודי כבר בימי החשמונאים. היא נמצאת על המטבעות, במערות קבורה ובהמשך בבתי כנסת, על ספרים יהודיים. יש בה גם עניינים על פי הקבלה: פרק ס"ז בתהילים, "למנצח בנגינות", נכתב על פי המקובלים בצורת מנורה, ויש בזה ענין גדול.