גילוי מדהים: למה כתוב על מצבתו של רבי חי טייב "לא מת"?

אחד מחכמי תוניס המפורסמים הוא "רבי חי טייב לא מת", ורבים סבורים כי כינוי זה קשור באיזה נס גדול שאירע איתו, כפי שמסופר על רבנו הקדוש שלא מת ממש, והיה עדיין בביתו אחרי פטירתו. אך אחד מגאוני תוניס, רבי מאיר מזוז שליט"א, ראש ישיבת כסא רחמים, מסביר כי אין זה ההסבר. ומעשה שהיה כך היה: בשעת פטירתו, הובאה המצבה לחריטה אצל יהודי פשוט, שלא היה בקי בלשון חכמים, וכתב "רבי חי טייב מת בשנת תקצ"ז בט"ז אייר". בלילה ביהלוהו חלומות ביעותים, על שמבזה את הרב, עד שהבין שלא יפה עשה כשכתב כך על הרב לשון "מת", והרי צדיקים במיתתן קרויים חיים, והיה לו לכתוב "נפטר" או "נתבקש לישיבה של מעלה". השכים החורט בבוקר והוסיף את המלה "לא" לפני "מת", וכך נוצר הנוסח "רבי חי טייב לא מת"...

רבי חי טייב היה חכם גדול, אבל לא תפס משרת רבנות או ראשות ישיבה, אלא היה מדבר בדברי תורה עם כל חכמי עירו, שהעריכוהו מאד, וגם האנשים הפשוטים היו שואלים בעצתו ובברכתו, והרבה מעשי נסים נקשרו בשמו – פקידת עקרות, הורדת גשמים ועוד.

אחד מהסיפורים עליו עוסק ביהודי עשיר שהיה מפרנס עשרה תלמידי חכמים כל שנה לתקופה. לימים ירד מנכסיו, אבל רצה להמשיך במנהגו, ולא ידע מהיכן ישיג כסף. פגע בו רבי חי טייב, אמר לו: לך עכשיו ברחוב פלוני. אותו יהודי, שהיה בעל אמונת חכמים, הלך לאותו רחוב, ופגע בו שליח המלך, אמר לו השליח: יהודי, המלך מחפש עכשיו כלי חרסינה מסוג מסוים. כיוון שאתה סוחר עשיר, אני מטיל עליך להשיג לו את הכלים האלו. השתומם אותו יהודי. אין הוא עשיר כבר, ואין לו כלים כאלו, מה יעשה? המשיך ללכת ברחוב, והנה יוצא לקראתו אדם ואומר לו: כיוון שיהודי עשיר אתה, ודאי תרצה לקנות ממני סחורה זו, שאין לי מה לעשות איתה. הלך אחריו, והנה מניח לפניו את אותם כלי חרסינה שביקש המלך, במחיר זעום. השתומם העשיר על גדולת הרב, שידע לאן לשלוח אותו. עשה ממון רב, ותמך באותם תלמידי חכמים.

פעם היה שד"ר (שלוחא דרבנן) מארץ ישראל בדרכו לתוניס, ונודע שאותו שד"ר מזלזל בחכמי תוניס, ואומר שאין חכמה אלא בארץ ישראל. התחכם רבי חי טייב, והמתין לו אצל האונייה, וכאשר ירד השד"ר – הציע לו שירותי סבלות לסחוב את מזוודתו. בדרך שאל אותו רבי חי שאלות בהלכה ובאגדה, בתלמוד ובמדרשים, עד שאמר השד"ר בהתפעלות: טעיתי לגבי תוניס, אם כל סבל כאן הוא גאון כל כך בתורה, מי אני שאדבר על אנשי תוניס...

רבי חי טייב חיבר ספרי "חלב חטים", אבל הם נכחדו בשריפה, ולרוב כתביו אין זכר, למרבה הצער. רבי חי טייב האריך ימים ונפטר בגיל 93, אך זכרו גדול ומבורך בזמננו. כעשרים בתי כנסת בארץ קרויים על שמו, ואת יום ההילולה שלו מציינים בשמחה ובדברי תורה.