סיפור החללים: סמדג'ה תרם מח עצם, דרעי למד למבחני רבנות

רס"ל (מיל') עומר סמדג'ה, בן 25 מגנות הדר, ורס"ל (מיל') סעדיה יעקב דרעי, בן 27 מתל אביב, לוחמי גדוד 9203 בחטיבת אלכסנדרוני, הובאו היום (שישי) בצהריים למנוחות. השניים נהרגו אמש בקרב במרכז הרצועה, מפגיעת פצצת מרגמה. סמדג'ה ניטמן בחלקה הצבאית בנתניה ודרעי בחלקה הצבאית בחולון.

רס"ל סמד'גה הי"ד הוא בנו של הספורטאי לשעבר אורן סמדג'ה, זוכה מדלייה אולימפית בג'ודו ומאמן נבחרת ישראל. האב קיבל את הבשורה על נפילת בנו במהלך ארוחה משפחתית לכבוד יום הולדתו ה-54. היום נחשף כי עומר זכה בחייו להציל חיים, לא רק בשדה הקרב, כשתרם בעבר מח עצם באמצעות עמותת "עזר מציון".

רס"ל עומר סמדג'ה הי"ד (צילום: דובר צה"ל)

מנהלת מאגר מח העצם הלאומי של עמותת עזר מציון, ד"ר ברכה זיסר: "אנו רואים במלחמה הזו את חיילינו הגיבורים שנפלו בשדה הקרב, כשאנו זכינו לראות את גבורתם גם בחזית אחרת. גיבורים שזכו להציל חיים ולהעניק אור גדול כשנרתמו ותרמו מח עצם עבור אדם שלא הכירו. גם עומר הי"ד היה אחד מאותם גיבורים. אנו מצדיעים לו ומשתתפים בצערה הכבד של המשפחה".

אימו של החלל, ליאת סמדג'ה, ספדה לבנה: "עומר, אנחנו לא מאמינים שאנחנו עומדים עכשיו מעל הקבר שלך. בן גיבור, בן יקר ואהוב, בן בכור שלנו. היית ילד מיוחד. היית אמיץ וגיבור ונפלת אמיץ וגיבור". היא הוסיפה: "אתמול עוד הסתסמנו וגם שלחת לאבא ברכת יום הולדת שמח. אנחנו מצדיעים לך. עם ישראל חי לנצח".

האב אורן ספד: "הגיע לבית שלנו היום מפקד שבור וכאוב. אני אומר לכם חיילים - הרימו את הראש, המשיכו כמה שיותר חזק. המשיכו להגביר ואל תעצרו עד שננצח. זה המסר שלי לכל מי שבלחימה. עם ישראל חי".

לוחם המילואים סעדיה יעקב דרעי הי"ד, תושב תל אביב יפו, הוא בן היישוב עלי בבנימין. הותיר אחריו רעייה, רחלי, ושני ילדים קטנים - הללי בת השנתיים וינון, בן שנה. סעדיה הוא בנם של ללי וחיים דרעי, דמויות מרכזיות ביישוב עלי. האם ללי הייתה חברת מליאת מועצת בנימין וכיום פעילת ציבור, שמנהלת גם פרויקט סיוע ליתומי המלחמה בשם "חמניות". לסעדיה יעקב 6 אחים ואחיות והוא השני מבניהם.

היה אברך בישיבת יפו שלמד למבחני רבנות. האמא אמרה הלילה: "סעדיה שלי היה ילד שהקדים את רצון כולם לפני הרצון שלו. עשה הרבה יותר ממה שציפו ממנו בכל תחום. הוא היה תלמיד חכם, למד למבחני רבנות והתחיל לימודי תואר ראשון בהוראה. אבא מדהים להללי ולינון. הוא היה גיבור בנפש ובגוף ומעולם לא התלונן. בשמחת תורה הוא היה אצלנו והתגייס. סעדיה היה מאוהב בעם הזה, אהב את התורה ואת הארץ ונלחם למענה".

האם הוסיפה: "מתחילת המלחמה שתקתי, כעת יש לי חובה לא לשתוק. לא אתן שהקורבן האדיר שהקרבנו ושכלתי יהיה לשווא. בשם סעדיה, אנחנו דורשים ניצחון והכרעה מוחלטת. בני לא נפל על מזבח של הסדרה דיפלומטית אלא על ניצחון שלם על האויב".