מטוקיו לירושלים: הפרופסור היפני שהציל את ישיבת מיר בשואה

חודש אלול תשי"ט. עשרות מבחורי ישיבת מיר המעטירה נדחקים בסלון ביתו הקטן של רבי חיים שמואלביץ. האירוע: מסיבת קבלת פנים לידיד ותיק של הישיבה ושל ראש הישיבה. שמו הוא רבי אברהם קוצ'וגי. האורח, בחליפה ובקסקט, נושא דברים בעברית צחה, אך משהו במבטא שלו מסגיר מוצא זר... אף על פי כן קשה היה לדמיין שעד לפני שנה שמו של הדובר היה סטסוזו קוצ'וגי, פרופסור למזרחנות באוניברסיטת טוקיו.

סטסוזו נולד למשפחה של כהני שינטו, עובדי אלילים יפניים, וחונך להמשיך את המסורת הזו. אביו ציפה שיהיה אף הוא כהן לדת השינטו. אלא שבהיותו נער צעיר מצא בחנות ספרים תנ"ך מתורגם ליפנית, רכש את הספר, וקריאתו השפיעה עליו עמוקות. הוא נרשם ללימודי היבראיזם ומזרחנות, וכך חקר לעומק את הספרות היהודית. בשנת תרצ"ז פרסם ספר ביפנית על דקדוק השפה העברית, וכיוון שהצליח בתחום, מונה לפרופסור באוניברסיטת טוקיו, וצבר מוניטין וקשרים ברחבי האצולה של יפן.

בעת מלחמת העולם השנייה, כאשר ישיבת מיר גלתה לשנחאי, שמע על כך המלומד היפני, ושמח על ההזדמנות להכיר יהודים מקרוב. הוא התקרב אל בחורי הישיבה ואל צוותה, ולמד מהם רבות על היהדות. הוא ניצל את קשריו עם פקידים בממשל, ואף עם שר החוץ מאצוקה, כדי להאריך את אשרות השהיה של בני הישיבה, לבל  יגורשו מהמדינה.

כאשר יפן הצטרפה לגרמניה בלחימה, עבר עליה גל של אנטישמיות, אך קוצ'וגי נרתם למשימה של מלחמה באנטישמיות, ובסבב הרצאות ברחבי המדינה, כמו גם בספר שכתב, יצא חוצץ נגדה בטענה שהיא שקרית וחסרת בסיס, שנאה של נוצרים ליהודים, שאין לה שום קשר ליפן. השלטונות היפנים אסרו אותו והחלו לחקור אותו בעינויים, שכן נחשד כמשתף פעולה עם האויב. הוא נחלץ מצרה זו באמצעות קשריו ובחסדי שמים.

בעקבות הצלתו המופלאה, החליט להתקרב ליהדות באופן ממשי. בהמשך עבר גיור כהלכה וברית מילה, וכך מצא את עצמו כיהודי בשם ר' אברהם בן אברהם קוצוג'י, במעונו של רבי חיים שמואלביץ, עם בני ישיבת מיר שלהם סייע מספר שנים קודם לכן. בהמשך פרסם את סיפור חייו בספר בשם "מטוקיו לירושלים". קוצוג'י נפטר בחשוון תשל"ד, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.