אמונה באקדמיה: כך שינה הפרופסור את חוקי המשחק

ב-2017 התקיים כנס בנושא באוניברסיטת חיפה, בנושא האמונה היהודית. מי שמכיר כנסים אקדמיים, וגישה אקדמית בכלל, יודע שבמקומות האלו האמונה נידונה כאובייקט: מה הגורמים שלה, מה ההשלכות שלה, מה תולדות התפתחותה. המחקר לא עוסק באפשרות אמיתותה, אלא בניתוח שלה, כשם שמנתחים תופעות רבות ושונות.

האווירה הזו נשברה מהר מאד כשעלה לדוכן פרופסור סמואל לבנס, שכן הרצאתו, שעסקה בנושא הסבירות והרציונליות של הדת, העלתה את האפשרות של אמונה דתית כאפשרות ריאלית ואמיתית שיש לדון בה ברצינות. לא לנתח אותה כאובייקט, אלא לבדוק אם היא אכן הגיונית, צודקת ואמיתית. באוניברסיטת חיפה, סגנון כזה הוא עדיין בלתי נפרץ...

אבל לבנס כתב ודיבר רבות על כך עוד קודם לכן, כבר בכנס של אוניברסיטת וושינגטון ב-2015, ובכמה וכמה מאמרים שפרסם, שבהם טען כי המסורת היהודית היא לא רק פולקלור, אלא נושאת גם טענה לאמיתות שראויה לדיון ולהתייחסות. באחד מהמאמרים שבהם הוא סוקר את עבודותיו, הוא דורש שהיהדות תוצג באקדמיה לא כסיפור שחוקרים, אלא כהצעה אמיתית לא פחות משאר הגישות המקובלות כיום. וכך הוא כותב: "קם דור של פילוסופים, שהציגו הצדקות רציניות, שעברו ביקורת עמיתים, לדעותיהם. עבודתם מדגימה כיצד חוקר בעל אוריינטציה מדעית, היודע להשתמש בקפידה בלוגיקה, יכול להציג נימוק להאמין באלהי התנ"ך… זה ההקשר שבו פרסמתי את ספר הפילוסופיה היהודית הראשון שלי: 'עקרונות היהדות'. זה הניסיון שלי לבטא ולחקור את העקרונות העיקריים של היהדות האורתודוקסית שבה אני מאמין. על אילו טענות מבוססת המחויבות האמונית שלי? כיצד ניתן לשמר את הטענות הללו מול מה שלמדנו מהביולוגיה העכשווית, ארכיאולוגיה, קוסמולוגיה, מטפיזיקה ואתיקה חילונית? תקוותי הייתה ליצור קול, קטן ככל שיהיה, ליהדות כגוף מחשבה חי, בעל השקפה ייחודית משלו, בעולם הפילוסופיה האקדמית ובשוק הרעיונות".

לבנס אומר, בעצם, שהטענה לאמיתות היהדות היא לא אמירה של רבנים, או אמונה כפויה של דתיים. היא טענה רצינית, שיש לה זכות להישמע גם באקדמיה, גם במאמרים שעוברים ביקורת עמיתים, וגם כדעה לגיטימית לא פחות מהדעות האחרות.

ב-2022 פרסם לבנס ספר נוסף: "מדריך למתלבט היהודי", בתיאור הספר נכתב: "ספר זה מביא את הפילוסופיה, המדע, ותאוריית קבלת ההחלטות החדשנית, לדיון על תקפות המסורת היהודית, ומוכיח כי ליהודים כיום יש סיבות ברורות לאמץ את היהדות ואת שיטותיה. יתרה מכך, הבחירה הזו היא הדרך הכי הגיונית שבה הם יכולים לקחת אחריות מוסרית על חייהם".