מהחורבות לאור: כך ניצל ה"פני יהושע" מתוך ההריסות

כ"ג בכסליו תס"ג, לפני שלש מאות ועשרים שנה, העיר לבוב שבגליציה (כיום באוקראינה). שקט שורר בעיר בשעה מוקדמת בבוקר. הימים הם שיא החורף, העיר מכוסה שלג, כפור על החלונות, תרנגולים מתחילים לקרוא, ולפתע – רעם אדיר מקפיץ את כל העיר. פטריית אש ענקית עולה מאחד הרחובות המרכזיים, הדי קירות קורסים, זעקות פצועים. מה אירע? מחסן של אבק שריפה עלה באש. באותם ימים לא היו הוראות ונהלים מדויקים, לא היו מחסנים אטומים עם בקרי טמפרטורה ולחות. מושלי העיר לפחות עשו בחכמה, מבחינתם, כשבחרו את מיקום המחסן בקרבת מקום לבתיהם של יהודים וסוחרים, ולא בתוך הארמונות שלהם... די היה בחיכוך אחד, בעקבות קרש שנשבר, מסמר שנלחץ, ניצוץ – ואין דרך לעצור את האסון.

רבי יעקב יהושע פלק, רב העיר, מצא את עצמו פתאום בתוך עיי הריסות. הבית, שבו היתה כל משפחתו, קרס עליו. הוא ראה מעליו רק קורות עץ, לבנים וערמת הריסות, ללא שום מוצא. קבורה בחיים. באותו רגע הוא שאל את עצמו: מה ה' רוצה ממני? והשיב: כל כך הרבה שנים למדתי תורה וחידשתי חידושים, אבל לא טרחתי לכתוב ולהדפיס אותם! זה מה שאני יכול לעשות. אדפיס את כל חידושי ואפרסם אותם לעולם. באותו רגע שבו קיבל על עצמו קבלה זו, פתאום ראה קו קלוש של אור מולו. הוא התקדם לכיוון האור, זחל, הזיז את עצמו בכוח, והנה הוא בחוץ! כל ביתו הפך לגל אבנים, כל משפחתו נספתה, אבל הוא נשאר, ואף זכה לקיים את נדרו, וספרו "פני יהושע" נעשה לנכס צאן ברזל אצל כל הלומדים.

רבי יהושע נולד בקרקוב. אביו היה דיין, וחתנו של רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה", שספרו מגן על רבי שלמה יצחקי, ומיישב את כל קושיות התוספות עליו לאורך הש"ס. למעשה, גם ה"מגיני שלמה" כתב שו"ת בשם "פני יהושע", והנכד השתמש בשם זה של סבו הגדול לספרו על הש"ס. האדמו"ר מקוצק אמר עליו כי לפני שחיבר את ספרו למד את הש"ס שלשים ושש פעמים.

רבי יהושע הקים משפחה בשנית. אשתו היתה חכמנית גדולה, והחיד"א מספר שכאשר התארח אצל הגאון ה"פני יהושע", ראה כי אשתו גיטא היא "למדנית גדולה", והיתה מדברת עם בעלה בלימוד...

בהמשך נבחר לכהן פאר בקהילת ברלין, אבל כאשר פסק דין נגד אחד מתקיפי הקהל, נתן פייטל בן חיים, התנכל לו הלה ואילץ אותו לעזוב את העיר. משם עבר לרבנות קהילת מץ, והשפעתו היתה בכל קהילות גרמניה הוותיקות - פרנקפורט, מנהיים וורמייזא.

משפחת ה"פני יהושע" היתה מיוחסת לרש"י הקדוש, שקבלה בידינו שהוא מצאצאי רבי יוחנן הסנדלר, שהיה משבט יהודה.