פיתוח האישיות
מפתיע: מהו הסוד לאריכות ימים ואושר, לפי המחקר הארוך ביותר בעולם?
מחקר שמתפרש על פני 8 עשורים והתחיל בשנות ה-30 של המאה הקודמת חושף תובנות מפתיעות לגבי אריכות ימים, שמחה ואושר. מה באמת גורם לאנשים להיות מאושרים, האם כסף משפיע על רמת האושר ואיך באמת זוכים לאריכות ימים? שְׁנוֹת חַיִּים
- אורית גרוסקוט
- פורסם י"ז סיון התשפ"ד
מה לדעתכם גורם לאנשים לחיות לאורך זמן? מה משפיע, לדעתכם, על רמת האושר של אדם, ומהי החרטה הגדולה ביותר של אנשים לקראת סוף ימיהם? מחקר ענק בשם מחקר האושר של הרווארד, שהתפרש על פני 8 עשורים, חקר בדיוק את הנושאים והשאלות האלו.
במאמר מוסגר נציין שאנחנו, כיהודים מאמינים, לא צריכים מחקרים שיוכיחו את מה שידוע לנו כבר אלפי שנים: "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" – מי שהולך באמת ובתמים לפי חוקי התורה זוכה לאושר ואריכות ימים. יכולנו להתחיל ולסיים את הכתבה כאן, אך כיוון שאין כמו לגלות מחקר המחזק את המסר ומוסיף לו הוכחות מדעיות, נמליץ לכם להמשיך לקרוא.
אז על מה בעצם מדובר?
המחקר החל בשנת 1938 באוניברסיטת הרווארד, ועקב אחר חייהם של קבוצת גברים צעירים במשך 75 שנים. המחקר כלל מעל 724 גברים ממעמדות חברתיים-כלכליים שונים, שלמדו באוניברסיטת הרווארד או בבוסטון קולג'.
במהלך השנים, החוקרים אספו נתונים על בריאותם הפיזית והנפשית של המשתתפים, הקריירה שלהם, מערכות היחסים שלהם ואורח חייהם. הם ערכו ראיונות, בדיקות רפואיות וסיירו בבתיהם של המשתתפים, מה שסיפק לחוקרים תובנות רבות על גורמים המשפיעים על אושר, בריאות ואריכות ימים.
לא מה שחשבתם
התרבות המערבית מדגישה פעמים רבות את הקשר בין הצלחה כלכלית לרווחה אישית, ומטפחת את הרעיון שכסף, נכסים חומריים וגשמיות הם מדדים חשובים להגשמה עצמית ולאושר. זו הסיבה שתוצאות המחקר הפתיעו את החוקרים ופורסמו ברחבי העולם בפרסום רחב היקף. תוצאות המחקר כפי שהן משתקפות היום, אחרי כמעט 80 שנה, מפריכות את כל התפיסה המערבית המקובלת לגבי אושר בחיים, ומציעות חזרה לערכים בסיסיים בחיינו.
לפי המחקר, ישנם מספר פרמטרים מרכזיים שמשפיעים על אושר ואריכות ימים, אך הדבר שהתגלה כמשפיע יותר מכל על אושר, בריאות טובה ואריכות ימים הוא: יחסים חברתיים חזקים. (מה שמוכר ביהדות בתור חיי קהילה). וכך מסביר המחקר: יחסים חברתיים חזקים הם אחד הגורמים החשובים ביותר לאושר ולבריאות טובה. אנשים עם קשרים חברתיים הדוקים נוטים להיות מאושרים יותר, בריאים יותר וחיים זמן רב יותר מאנשים מבודדים. איכות היחסים חשובה יותר מכמותם. (זאת אומרת, לא משנה כמה חברים יש לך, אלא עד כמה קרוב הקשר איתם). אנשים עם קשרים קרובים ותומכים נוטים לחוות יותר רווחה מאשר אלו עם רשת חברתית גדולה אך שטחית.
עבורנו, כאמור, לא מדובר בחידוש. כולנו מכירים את המשפט: "אוֹ חַבְרוּתָא אוֹ מִיתוּתָא" (תענית) ואת המשנה בפרקי אבות שאומרת לנו במפורש: "קנה לך חבר". והרמב"ם כותב: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו נוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם".
פרמטרים נוספים שמשפיעים מאוד, לפי תוצאות המחקר, על אריכות ימים ואושר:
- מעורבות חברתית חשובה לבריאות הנפש. אנשים המשתתפים באופן פעיל בקהילה שלהם נוטים להיות מאושרים יותר ולהרגיש פחות בודדים.
גם כאן נוכל להסתכל על חיי הקהילה היהודיים ולהבחין בכך שהם מקיפים את חייו של האדם. חיי הקהילה ביהדות סובבים סביב תפילות בבית הכנסת, לימוד בבית המדרש, וכמובן חגים ואירועים משמעותיים הנחווים יחד בתוך הקהילה, בין אם הם שמחים או עצובים. החל מלידה (ברית, קידוש) ועד מוות (הלוויה, שבעה). אירועים אלו מציבים את הפרט כחלק מרכזי ומשמעותי בתוך הקהילה, אם כאדם התומך ועוזר בעת משבר לאחרים, ואם כבעל האירוע עצמו.
- אופטימיות, סלחנות ונדיבות: אנשים אופטימיים נוטים להתמודד טוב יותר עם קשיים בחיים ולחוות יותר רגשות חיוביים. לפי המחקר, גישה חיובית לחיים יכולה לחזק את המערכת החיסונית, להפחית לחץ ולהוביל לבחירות בריאות יותר. בנוסף מדבר המחקר על היכולת לסלוח לאחרים ולא לנטור טינה, וכן על נדיבות ונתינה לאחר – תכונות שנמצאו אצל אנשים שהאריכו ימים וחיו חיים מאושרים ושמחים.
- משמעות בחיים: תחושה של מטרה וכיוון יכולה לתרום לאריכות ימים. אנשים שחשים שיש לחייהם מטרה וכיוון נוטים לחיות זמן רב יותר. לפי המחקר, תחושת משמעות יכולה להגיע מעבודה, מערכות יחסים קרובות, תחומי עניין או אמונה דתית.
בהקשר לכך נביא את דבריו של שלמה המלך, המסכם הכל במשפט אחד: "סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם" (קהלת). כלומר, הדבקות בהשם יתברך ומילוי מצוותיו מעניקה לחייו של אדם משמעות יותר מכל דבר אחר.
חבקו את הילדים שלכם
דבר מעניין נוסף שנבדק במחקר היה שאלת החרטה. לקראת סוף ימיהם נשאלו משתתפי המחקר על מה הם מתחרטים יותר מכל. התשובות היו לא פחות ממדהימות. מעטים אמרו שהם מתחרטים כי לא הרוויחו יותר כסף, בעוד רוב הנשאלים דיברו על ערכים של בית ומשפחה:
- לא בילו מספיק זמן עם יקיריהם: רבים מהמשתתפים הביעו חרטה על שלא הקדישו מספיק זמן לאנשים האהובים עליהם, כמו בני משפחה וחברים.
- לא ניסו להגשים את חלומותיהם: חלק גדול מהמשתתפים הביעו חרטה על שלא לקחו סיכונים כדי להגשים חלומות ורצונות.
- עבדו קשה מדי: אחרים הביעו חרטה על שהקדישו יותר מדי זמן לעבודה במקום להיות עם האנשים האהובים עליהם.
- לא דאגו לבריאותם: רבים ציינו חרטה על שלא דאגו לבריאותם הגופנית והנפשית בצורה טובה יותר.
- לא הביעו את רגשותיהם: חלק מהמשתתפים הביעו חרטה על שלא ביטאו את רגשותיהם באופן פתוח יותר כלפי אחרים.
