אמונה
כך תשיגו שלוות נפש אמיתית: איך ביטחון בה' יכול לשנות את חייך?
רבנו בחיי ב'חובות הלבבות', שער הביטחון, מסביר את הדרך להגיע לביטחון אמיתי בה'. הצטרפו אלינו ללימוד מעמיק בספר המלא בחכמה עתיקה, שממשיכה להיות רלוונטית גם בימינו
- יונתן הלוי
- י"ח סיון התשפ"ד
(צילום: shutterstock)רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ידוע בשם הגרי"ז, הרב מבריסק) היה רב העיר בריסק וראש ישיבת בריסק.
הרב ראובן קרלנשטיין מספר כי הרב מבריסק קיבל כנדוניה מספר בתים בוורשה, ששווים נאמד בהון עתק. נוכל אחד רימה אותו והבטיח לו שישיג שוכרים לדירותיו. אותו נוכל הצליח בערמומיות לנשל את הרב מבריסק מכל הירושה כולה.
בתגובה, החליט הרב מבריסק ללמוד את 'שער הביטחון' מתוך הספר 'חובות הלבבות' במשך מספר פעמים. לאחר מכן אמר: "עד עכשיו חשבתי שעשיר הוא מי שיש לו כמה בתים בוורשה. כעת אני יודע שעשיר הוא זה שיודע בעל פה את שער הביטחון".
היכרות מעמיקה עם 'שער הביטחון' מתוך הספר 'חובות הלבבות' של רבנו בחיי הינה אחת הדרכים הטובות להשגת שלוות נפש תוך ביטחון והישענות מוחלטת על ה' יתברך.
בפרקים הבאים נלמד ביחד את שער הביטחון, תוך צלילה לדברי רבנו בחיי שמלמד אותנו כיצד ביטחון אמיתי בה' יכול לשנות את חיינו, להעניק לנו שקט פנימי, ולהפוך אותנו לאנשים טובים ומאושרים יותר. הצטרפו אלינו והתמלאו בחכמה עתיקה שממשיכה להיות רלוונטית גם בימינו.
פתיחת רבנו בחיי לשער הביטחון
כך כותב רבנו בחיי בפתיחה לשער הביטחון:
"הביטחון בה' בכל דבריו, יש בו תועלת גדולה הן לענייני קיום התורה והן לענייני העולם הזה".
רבנו בחיי מסביר כי הדבר הנצרך יותר מכל לעובד האלוקים הוא הביטחון בה' בכל ענייניו, מפני שביטחון זה מביא את האדם לתועלת גדולה הן לענייני קיום התורה והן לעניני העולם הזה.
התועלת שיש לבוטח בה' לענייניו הרוחניים היא שאם הוא חפץ ללכת בדרכי התורה והחסידות, יהיה נקל לו להשיגם כאשר יבטח על ה'.
והתועלת לענייני העולם הזה היא שכאשר יחפוץ האדם להשיג מקנייני העולם הזה והנאותיו את הדרוש לו, ישיגם בקלות מחמת ביטחונו בה', כפי שיבואר בהמשך.
"ותועלותיו בו בתורתו, מהם, מנוחת נפשו וביטחונו על אלוהיו יתברך: כמו שהעבד חייב לבטוח על אדוניו, מפני שאם איננו בוטח באלוהים בוטח בזולתו. ומי שבוטח בזולת ה', מסיר האלוהים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו".
רבנו בחיי מבאר כי הביטחון בה' מביא תועלת גדולה להולכים בדרך התורה. אחת התועלות המרכזיות היא – מנוחת נפש הבוטח.
אדם הבוטח בה' מרוויח, ראשית כל, מנוחת נפש, מאחר שהוא בוטח על אלוקיו יתברך כשם שהעבד בוטח באדונו. משווה את הביטחון של האדם בה' לביטחון של עבד באדונו. הוא מדגיש כי אם האדם לא בוטח בה', הוא יפנה לבטוח בכוחות אחרים.
כוחות אחרים יכולים להיות: בני אדם אחרים או מזלות, או שסומך על כוחו וחכמתו שלו.
במצב כזה, ההשגחה האלוהית תוסר ממנו והוא יישאר להתמודד עם השלכות החלטותיו לבד.
"ויהיה כמי שנאמר בו (ירמיהו ב, יג) כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים, לחצוב להם בארות בארות נשברים וגו'. ואמר (תהלים קו, כ) וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב".
רבנו בחיי מצטט מהנביאים ומספר תהילים כדי להראות את הנזק שבנטישת הביטחון בה'. הוא מדגיש כי כשאנשים פונים לבטוח בכוחות אחרים, הם עושים שתי טעויות: עוזבים את המקור האמיתי של החיים ופונים למקורות שנשברים בקלות.
"ואמר הכתוב (ירמיהו יז, ז) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. ואמר (תהלים מ, ה) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב".
רבנו בחיי מציין כי הברכה האמיתית ניתנת לאדם שבוטח בה'. הוא מצטט מהנביא ירמיהו ומהספר תהילים כדי להראות שהביטחון בה' מביא אושר וברכה, בעוד הפנייה לכוחות כוזבים מביאה לטעות ולאכזבה.
"ואם יבטח על חכמתו ותחבולותיו וכוח גופו והשתדלותו, יעזבהו ה' לנפשו, ייגע לריק וייחלש כוחו ותקצר תחבולתו מהשיג חפצו".
רבנו בחיי מזהיר מפני הביטחון בחכמה ובתחבולות אישיות בלבד. הוא מדגיש כי אם האדם סומך על כוחותיו שלו בלבד, הוא עלול להיכשל ותחבולותיו לא יועילו לו להשיג את רצונותיו.
גם כאן מובאים פסוקים להדגיש כי הכוח האנושי מוגבל וכי הצלחה אמיתית תלויה בביטחון בה':
כמו שאמר הכתוב (איוב ה, יג) "לוכד חכמים בערמם".
ואמר (קהלת ט, יא) "שבתי וראה תחת השמש, כי לא לקלים המרוץ, ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם".
ואמר (תהלים לד, יא) "כפירים רשו ורעבו ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב".
ספקות באמונה - מה עושים? הרב זמיר כהן ב-2 עצות מעולות:
"ואם יבטח ברוב עשרו, יוסר ממנו ויישאר לזולתו".
רבנו בחיי מזהיר גם מפני הביטחון בעושר. הוא מביא פסוקים שמתארים את העניין:
כמו שאמר הכתוב (איוב כז, יט) עשיר ישכב ולא יאסף, עיניו פקח ואיננו.
פעמים רבות ימצא שאדם שוכב בלילה לישון כשהוא עדיין נחשב לעשיר, ובין לילה מאבד את עושרו על ידי גנבים או שהיה למאכולת אש – ובבוקר פקח עיניו ואיננו.
ואמר (משלי כג, ד) אל תיגע להעשיר, מבינתך חדל.
לא נאמר "להתעשר" אלא "להעשיר", ללמדנו שלפעמים אדם מתייגע – ובסופו של דבר אחרים מתעשרים מיגיעתו באופנים שונים.
ואמר (שם, ה) התעיף עיניך בו ואיננו וגו'.
מי כשתעצום עיניך ממנו ולא תשגיח עליו, יאבד ממך.
ואמר (ירמיהו יז, יא) בחצי ימיו יעזבנו וגו'. או תמנע ממנו הנאתו בו - כאשר אמר החכם (קהלת ו, ב) ולא ישליטנו האלוהים לאכול ממנו וגו'".
"ויהיה אצלו פיקדון ששומר אותו מן הפגעים עד שישוב למי שהוא ראוי לו".
לכן יהיה העושר בידיו רק כפיקדון ביד שומר, שמשגיח עליו שלא יינזק עד שיגיע לידי הראוי לו.
"כמו שכתוב (שם ב, כו) ולחוטא נתן עניין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלוהים. ואמר (איוב כז, יז) יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלוק".
עוד מסביר רבנו בחיי יש ייתכן מצב שהממון אף יגרום לו רעה ויביא לאבדן נפשו.
"ואפשר שיהיה הממון סיבת רעתו ואבדן נפשו.כמו שכתוב (קהלת ה, יב) יש רעה חולה ראיתי תחת השמש, עשר שמור לבעליו לרעתו".
רבנו בחיי מוסיף ומסביר מעלה נוספת לבוטח באלוקים:
"ומהם, שהבוטח באלוהים יביאנו הבטחתו עליו שלא יעבוד זולתו, ושלא יקווה לאיש, ולא ייחל לבני אדם, ולא יעבדם להתרצות אליהם, ולא יחניף להם, ולא יסכים עימהם בבלתי עבודת האלוהים, ולא יפחידהו עניינם, ולא יירא ממחלוקתם. אבל יתפשט מבגדי טובותם וטורח הודאתם וחובת תגמולם".
מתועלת הביטחון לעבודת ה', שהבוטח בה' לא יהיה משועבד לשום אדם אחר, ולא יקווה ולא יצפה לטובה מבני האדם, וממילא לא יזדקק למצוא חן בעיניהם או להחניף להם, ולא יצטרך להסכים לדבריהם כשהם מנוגדים לעבודת האלוקים, ולא יפחד מפניהם, ולא יירא מלחלוק עליהם, אלא ישתדל שלא להזדקק לטובותם כדי שלא יתחייב להודות להם ולגמול להם טובה.
"ואם יוכיח אותם, לא יזהר בכבודם, ואם יכלימם, לא יבוש מהם, ולא ייפה להם השקר".
וכאשר יוכיח אותם לא יצטרך להיזהר בכבודם, ולא יתבייש מלהכלימם על מעשיהם הרעים, ולא ייפה וישבח אותם על דרכם הרעה.
"כמו שאמר הנביא (ישעיהו נ, ז) וה' אלוהים יעזר לי, על כן לא נכלמתי - על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש".
הסבר הפסוק: וה' אלוקים יעזור לי – מכיוון ששמתי את ביטחוני בה', על כן לא נכלמתי – לא נצרכתי לקבל טובות מבני אדם, על כן שמתי פני כחלמיש – לכן כשהיה צורך להוכיחם העזתי את פניי נגדם ללא בושה ומורא.
למה מכסים את העיניים באמירת 'שמע ישראל'? הרב יצחק פנגר במסר מחזק לימים של כאב:
רבנו בחיי מביא פסוקים נוספים המוכיחים את דבריו:
ואמר (יחזקאל ב, ו) אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא.
ואמר (שם) מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת.
ואמר (ירמיהו א, ח) אל תירא מפניהם.
ואמר (שם, יז) אל תחת מפניהם.
ואמר (יחזקאל ג, ט) כשמיר חזק מצור נתתי מצחך וגו'.
"ומהם, שהבוטח באלוהים יביאהו ביטחונו לפנות את לבו מענייני העולם, ולייחד לבבו לענייני העבודה, ויהיה דומה במנוחת נפשו ורוחב לבו ומעוט דאגתו לענייני עולמו - לבעל האלכימיה, והוא היודע להפוך הכסף לזהב, והנחושת והבדיל לכסף על ידי חכמה ומעשה".
רבנו בחיי מוסיף כי תועלת נוספת מהביטחון לעבודת ה' היא שהבוטח בה' שליו ורגוע בנוגע לפרנסתו, ויוכל להסיח דעתו לגמרי מכל ענייני העולם הזה ולייחד את כל מחשבתו לענייני עבודת ה'.
במנוחת נפשו ורוחב דעתו ומיעוט דאגתו לענייני העולם הזה, ידמה לכימאי שיודע להפוך את הכסף – לזהב, ואת הנחושת והבדיל – לכסף, על ידי חכמתו ומעשיו. ויותר מכך, הבוטח באלוקים עדיף על הכימאי ב-10 דברים נוספים, אותם נפרט במאמר הבא בסדרה.
הרב יגאל כהן - "רוצים שקט כלכלי? קחו את הספר 'חובות הלבבות' ותלמדו את שער הביטחון":