מנהיג בזמן משבר: 10 עובדות שלא ידעתם על רבן יוחנן בן זכאי

בזמן חורבן בית שני זכה עם ישראל למנהיג גדול, רבן יוחנן בן זכאי. לפניכם 10 עובדות על התנא הגדול, שהניח את היסודות לקיומה של התורה גם לאחר חורבן הבית.

1. מגדולי התנאים, אוהב שלום

רבן יוחנן בן זכאי היה מגדולי התנאים בתקופת חורבן בית המקדש השני. הוא ידע שהמרד ברומאים יסתיים באופן רע מאוד, וקבע שאין מנוס מפני שלום כדי להציל את מה שניתן.

2. התחזה למת כדי לצאת מהעיר הנצורה ולהיפגש עם אספסיאנוס

במהלך המצור, לאחר שהקנאים שרפו את התבואה בירושלים כדי לחייב את העם לצאת למלחמה, קרא רבן יוחנן לאבא סיקרא ראש הביריונים, שהיה אחיינו, והצליח לשכנעו להושיט לו סיוע ולרקום עמו תוכנית שתעזור לו לצאת מהעיר. רבי יוחנן התחזה לחולה ואחר כך לנפטר. תלמידיו רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה ששותפו בתוכנית נשאו את ארון המתים שהיה בתוכו כדי להוציאו מהעיר, כיוון שגם בזמן המצור בשל קדושת ירושלים, קברו את המתים מחוץ לעיר.

הקנאים היהודים ששמרו בשערי העיר לא אפשרו לאף אחד לצאת מירושלים. הם רצו לדקור את ״הגופה״ בארון המתים לוודא את מותו, אולם אבא סיקרא אחיינו מנע זאת בעדם, באומרו: "יאמרו: 'רבן דקרו'". בקשו לדחוף אותו, כדי שאם הוא חי יזעק. אמר: "יאמרו: 'רבן דחפו'". כך הצליח רבן יוחנן לצאת מירושלים, ולהיפגש עם אספסיאנוס.

3. "תן לי יבנה וחכמיה"

התלמוד הבבלי מזכיר את הפגישה שהתקיימה בין רבי יוחנן לבין אספסיאנוס, לאחר הברחתו מירושלים. על פי המתואר שם, ניבא ריב״ז לאספסיאנוס שיוכתר קיסר רומי, ואמר לו מיד "שלום עליך המלך".

אספסיאנוס פירש זאת כזלזול ואיים על רבן יוחנן במוות, אך רבן יוחנן הסביר שהוא עתיד להתמנות למלך, כיוון שכתוב בפסוק שבית המקדש ייכבש על ידי מלך. באותו הרגע הגיע שליח מרומא ובישר שאספסיאנוס מונה לקיסר. באותם רגעים, אספסיאנוס נעל נעל אחת אך לא הצליח לנעול את השנייה, וביקש את עצתו של רבן יוחנן. אמר לו רבן יוחנן ששמועה טובה מרחיבה את העצמות ולכן עליו למצוא אדם שנוא שלמראהו עצמותיו יתכווצו. העצה הועילה, ואספסיאנוס התפעל מחכמתו.

לאחר מכן הודיע אספסיאנוס שעכשיו עליו לנסוע לרומא, ואם רוצה ממנו משהו שיבקש כעת. רבן יוחנן ביקש שלא יחריב ויהרוג את יבנה וחכמיה, שלא יהרוג את שושלת הנשיאים של רבן גמליאל ושירפא את רבי צדוק. אספסיאנוס הסכים ובכך המשיכה מסורת התורה אחרי החורבן. 

חולשתו של רבי צדוק נבעה מצומות במשך ארבעים שנה כדי שלא יחרב הבית. עקב תעניותיו הצטמק גופו עד שכל פעם שאכל היה המאכל בולט בגרונו. הרופאים של רומא ריפאו אותו על ידי השקייתו במים מעורבים בסובין, ואז במים מעורבים בסובין גסים וקמח, ואז במים מעורבים בקמח בלבד, עד שמעיו התרגלו לאכילה.

ההסבר לבקשותיו של רבי יוחנן, על פי גמרא זו, היא המשך פעולת ההנהגה המעשית והרוחנית היהודית, על ידי הצלת בית הנשיא שסימל את שלטון בית דוד, אישור המשך קיומו של מרכז רוחני אחד לפחות, שיהווה חלופה לבית המקדש שחרב בירושלים, והצלת תלמידי החכמים גדולי התורה שמגנים על הדור כולו.

4. הסיבה לחורבן – אי קיום מצוות

כששמע רבן יוחנן בן זכאי כי חרב בית המקדש קרע את בגדיו והתאבל כמו על מת. את סיבת החורבן תלה באי קיום מצוות: "לא רציתם לשקול לשמים בקע לגולגולת, הרי אתם שוקלים חמישה עשר שקלים למלכות אויבכם". (מכילתא, שמות יט, א)

5. גמילות חסדים מכפרת כקרבנות

נחמתו לעם הייתה שאומנם אבדה היכולת לכפר עוונות בהקרבת קורבנות, אך "יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה, ואיזה? זה גמילות חסדים". (אבות דרבי נתן, ד, ה)

6. שיקם את חיי התורה בארץ ישראל

עם סיום המלחמה, פעל רבות לשיקום היהדות החרבה. הוא כינס ביבנה את שרידי החכמים, שיקם את חיי התורה בארץ ישראל, והיה מהראשונים שתיקנו תקנות המתאימות למציאות ללא מקדש. חשיבות מיוחדת הייתה לתקנות הסנהדרין ביבנה בראשותו, שהנציחו את זכר המקדש, וקבעו את לוח השנה מחדש.

7. המשיך את העברת המורשת לדורות הבאים

ביבנה המשיכו תלמידיו של רבן יוחנן את עריכת המשנה מיסודם של אנשי כנסת הגדולה, ובהמשך בית הלל ובית שמאי, כשמאוחר יותר נסדר הכל בששה סדרי משנה.

8. מדוע נקרא "רבן"?

התואר "רבן" ניתן לו הואיל וכיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין, או כממלא מקומו, אף על פי שלא השתייך לשושלת נשיאי בית הלל הזקן.

9. בקיא ועצום בכל חלקי התורה, כולל שיחת מלאכי השרת

במסכת סוכה (כ"ח א') מתארים חז"ל את הבקיאות והידע העצומים של רבן יוחנן: "לא הניח מקרא ומשנה, גמרא, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים, שיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן, דבר גדול - מעשה מרכבה, דבר קטן - הויות דאביי ורבא".

10. החזרת את הפיקדון בשלמות

כאשר נפטר בנו, הצטער ריב״ז על פטירתו צער גדול, אולם תלמידו רבי אלעזר בן ערך, הצליח לנחם אותו בכך שהמשיל לו משל על פיקדון יקר שמלך הפקיד אצל אדם מסוים, ובכל יום היה אותו אדם מוטרד בשאלה, איך ייצא בשלום בשמירה על הפיקדון הזה. כך רבן יוחנן בן זכאי, בנמשל, בנו הוא הפיקדון, וכאשר נפטר בנו, שהיה זך ובלא חטא, ניתן לומר כי הוחזר הפיקדון בשלמות. (מסכת נדה, דף ט"ו עמוד א').  

רבן יוחנן בן זכאי, שהנהיג את ישראל בעת השבר הגדול של חורבן בית המקדש השני, הוא עדות לנחישות, חוכמה ואמונה עמוקה. במעשיו, הצליח לייצב את היהדות ולהניח את היסודות להמשך קיומה לאחר חורבן בית המקדש. קיבוץ חכמי התורה ביבנה, שהמשיכו להעביר את התורה לדורות הבאים עד ימינו אנו, ממשיכים להדהד בעם היהודי עד היום.

מה הקשר בין גוף האדם לבית המקדש?! הרב זמיר כהן מפתיע: