הוא הולך... וגם הוא הולך. לאן?

הוא הולך

וראשו עסוק בסוגיית רבי טרפון,

והוא הולך

כשגבו כפוף, ועיניו מכורות לסמארטפון.

הוא מתנדנד

בתפילה, מכוון בדמעות ובתחנונים,

והוא מתנדנד

כשחזר ממסיבה עם אלכוהול וסמים.

הוא רץ

ביום שישי להיטהר, לטבול במעיין,

והוא רץ

עם טייזר ביד, לפרק עוד איזה עבריין.

הוא יושב

בבית המדרש, מתעסק בחיי נצח,

והוא יושב

בקולנוע רובץ, ומכור לסרט מתח.

הוא שומע

הרצאות של רבנים ומנהיגי ציבור,

והוא שומע

זמרת ששרה על שהלב שלה שבור.

הוא מתלהב

כי גמר עוד מסכת, ויש לו יעד נוקב,

והוא מתלהב

כי הבחורה עשתה לו לייק, וההוא עשה לו עוקב.

הוא רוקד

בשמחת חתן וכלה אחוז בקדושה,

והוא רוקד

כי מהיום אשתו תיקרא גרושה.

הוא מתפלל

שיהיה גיבור וצדיק ושהיצר הרע שלו יחוסל,

והוא מתפלל

שיבקע כל שער ויהיה אלוף בכדורסל.

הוא חושב

על עומק החיים ותכלית חיי הנשמה,

והוא חושב

על איתה שהתחיל והיא אותו חסמה.

הוא בוכה

שמפיתויי העולם הזה יהיה חזק ואיתן,

והוא בוכה

שאין לו בבנק שטרות, רק כסף קטן.

הוא שותה

מרווה צמאונו ומברך את אלוקים,

והוא שותה

ומפיו נודף ריח אלכוהול, וסביבו בקבוקים ריקים.

הוא אומר

''מה שה' עושה הכל לטובה והשגחה עליונה'',

והוא אומר

''למה לי זה קרה?...'' וישהה בדיכאון שנה.

הוא מתחתן

עם אשה צדקת... ויש ילדים וגם צאצאים,

והוא מתחתן

אחרי שנה גרוש, וכבר... וואי, נמאס מהחיים.

הוא נראה

כבן מלך הדור, עם תכלית וערך,

והוא נראה

פצוע עם לב שבור, ועדיין מחפש לו את הדרך...