כולם מסכימים על גדולתה בתורה: סיפורה של הרבנית פרומא בהרב

אברך יקר חזר לביתו בליל שבת מבית הכנסת, ובסעודה אמר לבני ביתו: "התגלגל לידי בבית הכנסת ספר עם דברי תורה ומוסר מרתקים. עלעלתי בו, ומצאתי רעיון יפה מאד לפרשת השבוע...". אשתו הצדקנית הקשיבה ברוב קשב, ואמרה: "הרעיון נראה לי מיוחד מאד, באיזה ספר ראית אותו?". השיב האברך: "אינני זוכר, הוא היה על השולחן לידי, מחר אבדוק".

למחרת מגיע האברך לתפילה, והנה הספר עדיין ממתין לו. שם הספר "פניני פז", ספר עב כרס, מלא וגדוש מאמרים ורעיונות. מדפדף האברך להקדמה, ורואה בה את ענוות המחבר: "אמרתי לחבר בקצירת האומר, אמנם פאה זו השכחה מרובה על הלקט, הבאתי כאן רובא דרובא כמתורגמן וכמעביר פיהם ולשונם של חכמים לקוטי בתר לקוטי". אך כשהוא מגיע לסוף ההקדמה, הוא מתבלבל מעט: "הרי אני כבת שבעים שנה, ולא זכיתי לומר שירה עד שדרשו חז"ל, מי שאומר שירה להש"י בעוה"ז זוכה לאמרו בעוה"ב". האם יש כאן טעות דפוס? "בת שבעים שנה"?

בעלעול נוסף לשער הספר, מתברר שאין זו טעות. המחברת היא הרבנית פרומא רוזינגרט. כלום סבורים אתם שסתם בנתה במה לעצמה, והפיצה ספר שלא על דעת חכמים? הקשיבו לדבריו של הגאון המפורסם רבי רפאל בלום מקאשוי, במכתבו אל המחברת: "נשלח אלי הספר פניני פז, שנתחבר ע"י הרבנית הצדקת המלומדת נכדת הגר"א ז"ל, מרת פרומא בהרב תחי' מבני ברק... הספר כולו נאה על טהרת הקודש... והוא תועלת גדול שיביאו את הספר לבתי ישראל בארץ ובתפוצות... ואם כי הוא חזון בלתי נפרץ שיתחבר ספר ע"י רבנית מלומדת... מ"מ ספר זה יוצא מן הכלל... וכמו בדורות הקודמים שנמצאו נשים מלומדות אחת בעיר, והרבנית הנ"ל כל יוצאי חלציה כולם זרע ברך ה', הספר מלהיב הלבבות בהרבה עניינים של קדושה וטהרה". לדברים הסכים גם הרב וואזנר, ואפילו הבד"ץ ירושלים יצאו במכתב הסכמה לספר.

מיהי אותה רבנית מופלאה, שהכל מסכימים על גדולתה בתורה? הרבנית פרומא היתה בתו של הרב אפרים רוזינגורט, נצר לצאצאי הגר"א, שכונה "הרב דאוקראינה", ולכן לפעמים כינתה את עצמה "פרומא בהרב". אביה נהרג בשואה, ופרומא נישאה לאדמו"ר מריבניץ. אחרי פטירתו של האדמו"ר מריבניץ נישאה לאדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, והתגוררה בבני ברק עד סוף ימיה. נפטרה בשנת תשי"ד, ונקברה בהר המנוחות.

מתוך אמרותיה בספר: "אין שיר בלא שבח לקב"ה, אין שיחה ללא כוונה, ואין בדיחה ללא רמיזה".