לעשות חסד עם מישהו שלא ראוי לכך?

סיפור המקרה

גדי ישב במקומו באוטובוס הנוסע מירושלים לנתניה. לפתע, מבטו נתקל באיש מבוגר שעומד לא רחוק ממנו. אותו מבוגר עמד והחזיק בחוזקה באחד מעמודי האוטובוס, נזהר לא ליפול. נראה שהעמידה הזו לא הייתה קלה עבורו. גדי כבן הארבעים לא הצליח להבין למה אותו אדם עלה לשם בכלל, הרי האוטובוס התמלא כבר בתחנות הראשונות, והנהג הכריז שאין מקומות ישיבה פנויים, ומי שעולה יצטרך לעמוד.

"מה אכפת לי בכלל?!", אמר גדי לעצמו, "זכותו להחליט לעמוד. כל אחד והשיקולים שלו". הוא פתח את הספר שהביא עמו כדי ללמוד בו במהלך הדרך, וניסה להתרכז, אך ללא הצלחה. הוא התחיל לחוש בנקיפות מצפון. "אולי בכל זאת צריך לפנות לו את מקומי? הרי הוא זקן, ורואים כי קשה לו לעמוד". גדי קם ופינה את מקומו לאותו מבוגר, שהודה לו והתיישב.

גדי קם כי לא יכול היה לראות את הקושי של אותו מבוגר לעמוד, אך הוא הרגיש מנוצל. "מה שהוא עשה גובל בחוצפה גדולה. הרי הוא ידע כי מפאת גילו מישהו יצטרך לקום בשבילו. הוא לא באמת חשב לעמוד כל הנסיעה", חשב לעצמו גדי הממורמר.

מה דעתכם? האם נהג אותו זקן כראוי? האם יש לעשות חסד עם אדם שלא נוהג כראוי? כיצד ניתן להסתכל בעין טובה על אותו זקן?

תשובה

האם נהג אותו זקן כראוי? סיפור זה עסק ב"זקן", אבל הוא הדין בכל אדם היודע שאם יעלה לאוטובוס, אנשים אחרים יפנו לו את מקומם. אם אותו אדם זקן היה יכול לעלות לאוטובוס אחר ללא טורח, ראוי שיעשה כן ולא יהווה נטל לציבור, ובייחוד עליו להקפיד בנסיעה בין עירונית, שנמשכת זמן רב. אותו זקן צריך לקחת בחשבון כי אפילו אם התכוון לעמוד בכל משך הנסיעה, הרי כיוון שאף אחד מהנוסעים לא יסכים לכך, הרי כאילו הכריחם לעמוד. יש שכתבו כי יתכן שאותו זקן עלול לעבור על "לא תרדה בו בפרך לעיניך", וכפי שהסביר רבנו יונה: אסור לשעבד ולכפות אדם נגד רצונו. אמנם באופן רגיל אם אדם מבוגר עולה לאוטובוס, מן הסתם אין זה משום שהוא בונה על כך שיקומו עבורו, אלא שזו האפשרות שעמדה בפניו להגיע למחוז חפצו.

האם יש לעשות חסד עם אדם שאינו נוהג כראוי? נביא בקצרה את ההתייחסות ההלכתית למקרה זה. בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל מובא הפסק הבא: "בנסיעות ארוכות מקובל שהנהג מודיע בתחנות אם יש עדיין מקומות ישיבה אם לאו. לפיכך, אם ידע הזקן שאין באוטובוס מקומות ישיבה, ואף על פי כן הוא עלה עליו, הרי שמעיקר הדין אין חובה לקום ולפנות לו את מקום הישיבה. אך צריך להקפיד מאוד שלא יוצר בגין כך חילול השם".

נביא את ההתייחסות המוסרית במקרה זה: יש עניין לעשות חסד ולהטיב לזולת, גם אם לא מגיע לו. בפרשת ויקהל מסופר כי עם ישראל גילה נדיבות לב עצומה ביחס למלאכת המשכן עד שנאמר "ויכלא העם מהביא") שמות ל"ו, ו'(. אם ננסה להמחיש זאת, אדם שהיה בדרכו לתרום תרומתו ולא הספיק עד שכבר עבר הקול במחנה שלא לעשות עוד מלאכה לתרומת הקדש, היה עליו לחזור עם תרומתו לביתו, ולכלוא, מלשון "בית-כלא", את רצונו העז לתרום את תרומת הקדש. כמה צער ודאי היה לו על שלא הספיק לתרום. כך צריך האדם להתייחס לא רק כלפי אלוקיו אלא גם כלפי הזולת, לרדוף ולהתאמץ להשיג את החסד בלי לעשות חשבונות אם החסד מגיע לזולת או לא, ולהצטער כאשר לא מצליח לעשות כן. לא נעשה חסד רק כשאנו מחויבים, אלא נשמח "לתרום" חסד לזולת.

מעבר לכך, צריך להקפיד בסיטואציה כזו על מספר דברים:

א. התבוננות בעין טובה על הצד השני. יתכן שאותו זקן היה צריך להגיע בדחיפות לנתניה, ולא היה יכול לחכות לאוטובוס הבא. לכן, מחוסר ברירה, הוא עלה. כמו כן, ניתן להסתכל על זה באופן אחר: הרי גדי בבחירתו האישית הוא זה שהקים את עצמו ממקומו בגלל נקיפות המצפון, ואף אחד לא הכריח אותו לקום.

ב. עשיית חסד, ורק אחר כך בירור הדבר. פעמים רבות אנו מתלבטים בסוגיה הלכתית או מוסרית, ואין בידינו מספיק כלים להכריע מידית בדבר, והדבר דורש מאתנו התייעצות עם אדם אחר. במקרים כאלה כדאי קודם כל לנהוג לפנים משורת הדין, ורק אחר כך לברר. גדי נהג באופן נפלא כאשר קודם כל הוא קם לזקן.

ג. אדם צריך להיזהר שלא ינצלו אותו. סיפר ידיד יקר, כי חברותיה של בתו מנצלות אותה כל הזמן. הן מתקשרות ומבקשות ממנה טובות בדברים שונים, והיא לא יכולה לומר "לא". צריכים לדעת שבמקרה זה אותו אדם צריך לקבל עזרה כיצד לעמוד על שלו, ולא להיכנע לכל ניצול מצד הסביבה.

תרגיל שבועי למשפחה

נעשה חסד עם אחרים, גם כאשר אין אנו חייבים בכך.

מתוך הספר "חובת האדם בעולמו - סוגיות במוסר ובמידות לכל המשפחה". לרכישת ספרי הסדרה היכנסו להידברות שופס או חייגו 073-222-1250